|
|
עמוד:44
חברתיים . אוונס ( 2001 ) מציינת שמבוגרים צריכים לזהות ביישנות אצל ילדים כבר בגיל צעיר ולהגיב בדרך שתסייע לילדים לתפקד בדרך מיטבית . היא מתארת אסטרטגיות יעילות בפעילות עם ילדים ביישניים בגן . היא ממליצה לגננות להפחית מצבים של מבוכה או חוסר ודאות ולתת לילדים מספיק זמן להגיב . בנוסף לכך היא מציעה להרבות במשחקים של דיבור ברצף או בשרשרת , המקלים על השתתפותם של הילדים , וכן בפעילויות של קריאת ספרים שבהם הילדים יכולים להישען על העלילה . מן הבחינה החברתית אוונס טוענת שחשוב ליצור עבור הילד הביישן מצבים של ״חבר טוב״ , ושהגננת יכולה לעודד חברויות . ילדים ביישנים רגישים לחיזוקים ומרוויחים מהם יותר מילדים לא ביישנים . באינטראקציה של גננת עם ילד ביישן חשוב לחייך ופחות לנעוץ מבטים מלאי ציפייה . התנהגות לא מילולית כגון חיוכים אקראיים מסייעת לילדים ביישנים להרגיש בטוחים יותר Rotenberg , Eisenberg , Cumming , ) . ( Smith , Singh & Terlicher , 2003 עם זאת חשוב להיזהר גם בגן מהגנת יתר על הילדים הביישניים . ( Burgess , Rubin , Cheah & Nelson , 2005 ) להורים יש השפעה רבה על הסתגלותם של ילדים ביישנים . מחקרים מראים שהורים לילדים ביישנים נוטים לכוון אותם ולהגן עליהם . התנהגות הורית כזו בילדות המוקדמת אינה מקדמת את הילדים להתנהגות פתוחה ואסרטיבית בגיל מאוחר יותר אלא מעצימה את ביישנותם עוד יותר . ( Degnan , Henderson , Fox & Rubin , 2008 ) קופלן וחובש למשל Coplan , et al ., ) ( 2008 מצאו שאצל ילדים לאימהות חרדות שהגנו על ילדיהן יתר על המידה , הקשר בין ביישנות הילדים לבין קשיים בהסתגלותם לגן היה חזק יותר מאשר אצל ילדים ביישנים לאימהות בטוחות שהעניקו לילדיהן עצמאות רבה . ראפי , קנדי , אינגרם , אדווארדס וסוויני Rapee , Kennedy , ) ( Ingram , Edwards & Sweeney , 2005 בחנו את יעילותה של תכנית התערבות חינוכית שבה למדו הורים לילדי גן ביישנים להיות בטוחים ותומכים ולהימנע מהגנת יתר על ילדיהם . ההורים השתתפו בשש פגישות קבוצתיות שבהן החוקרות שוחחו איתם על ביישנות והתכנסות של ילדים ומשמעותן ודנו איתם בהתנהגות הורית מתאימה לילדים ביישנים במגוון מצבים , בכלל זה המעבר לבית הספר . ההתערבות לא שינתה אמנם את מידת ההתנהגות הביישנית של הילדים אך היא הייתה יעילה בהפחתת מידת החרדה שלהם . לסיכום , ילדים שונים זה מזה ביכולת הביטוי העצמי שלהם , ויכולת זו מנבאת הישגים אקדמיים וחברתיים . ילדים בעלי יכולת ביטוי עצמי נמוכה , ילדים ביישנים , מגיעים להישגים נמוכים יותר בלימודים וחווים קשיים בתקשורת . הם חווים פחות התנסויות שפתיות הן בהקשר האקדמי והן בהקשר החברתי . ערנות לביישנות של ילדים כבר בגיל הרך היא חשובה , שכן מבוגרים משמעותיים עשויים , באמצעות התנהגות מתאימה , לקדם את תפקודם של ילדים כאלה בתחום האקדמי והחברתי . יצירת מצבים נוחים ובהירים , סיוע ביצירת קשרים חברתיים , תמיכה ( אך לא הגנת יתר ) ומתן חיזוקים רבים וברורים מסייעים לילדים ביישנים . התנהגויות כאלה מצד המבוגרים מסייעות לילדים לפתח דפוסי תקשורת יעילים ולהגיע להישגים טובים יותר .
|
|