פרק 1: ערכים מתנגשים ובחירה בין חלופות: בסיס לגיבוש סדר יום מדיני בשאלה 'חינוך לכול או לכל אחד'?

עמוד:24

לאור מציאות זו טען רש נתן שדווקא אם יהודים יהיו נוכחים באירוע הם יוכלו ״לצווח״ ברגעים המתאימים ובכך להציל חיים . לפי רש נתן , ערך חיי האדם חשוב אם כן יותר מאשר האיסור להיחשף למופעי ראווה אלימים . יתר על כן , הוא טוען שעצם הימצאותו של צופה בזירה , גם אם לא יצליח להציל חיים , תוכל לאפשר לו לפחות להעיד על מותו של הלוחם בקרב וכך לאפשר לאשתו לא להישאר עגונה ולהינשא שנית . בעקבות הדיון לעיל ניתן אם כן לשרטט טבלה אחרת , המעמידה ערכים מול ערכים : כפי שאמרנו , חשוב לזכור שגם על פי גישתו של רוזנק קיימים בכל תרבות , וכן בתרבות היהודית , ערכי על שאינם נדחים לעולם לטובת ערכים אחרים . לדוגמה : קדושת החיים וכבוד האדם הנברא בצלם , או האיסור להתמסר לאלילות . אולם אפילו ערכים כגון ״עבודת הש״ – שהוא מנוגד באופן דיכוטומי ל״עבודת אלילים״ – מקבלים את משמעותם במצבים של קונפליקט והתלבטות בין חלופות . במצבים אלו נבחנת השאלה באילו תנאים יוכלו ערכי העל לבוא לידי ביטוי באופן מיטבי . כיצד נשכיל למשל לשמור על ערך חיי האדם , הן לטווח קצר והן לטווח ארוך , על ידי הטלת עונש מוות על רוצחים בכוונה תחילה או על ידי הימנעות ככל האפשר מהטלת עונש מוות ? כאשר האפשרות להציל חיי אדם מתנגשת עם ערך שמירת השבת , איזה ערך נעדיף ? הרי אין אנו שוללים את שמירת השבת כשאנו מעדיפים שמירה על חיי אדם . אנו רק אומרים שבסיטואציה של קונפליקט , ערך חיי האדם גובר . למה להעדיף אם כן ״פיקוח נפש״ דווקא בסיטואציה הזאת ? אולי הטעם אינו אלא טעם מעשי : נחלל שבת אחת על מנת שהאדם שיינצל יוכל לשמור שבתות הרבה . או אולי הטעם הוא עקרוני יותר : היהדות היא תרבות שמקדשת חיים והיא אינה מעודדת הקרבת חיים אלא בסיטואציות קיצוניות . כך שגם כשמדובר בערכי העל , עדיין יש צורך בהתדיינות ויש מקום נרחב למחלוקת . מן הדוגמאות שראינו לעיל אנו למדים שהתרבות היהודית היא דיאלקטית ודינמית ולא חד משמעית ודיכוטומית .

יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר