|
|
עמוד:22
למודל זה יש רציונל חינוכי המבוסס על מספר הנחות : ראשית , החיים הערכיים הם במהותם מלחמה ומאבק נגד היצר הרע , השולט בטבע האדם . שנית , אין לסמוך על אדם מן השורה לקבל הכרעות ערכיות , שהרי מן הסתם היצר הרע הוא זה שישפיע על החלטותיו . שלישית , מי שצריך להחליט מהו הטוב ומהו הרע הם אנשים שהוכיחו את עצמם במאבק עם היצר מתוך משמעת חמורה של לימוד תורה וקיום מצוות . לדמויות הסמכות האלה יש להתייחס כ״מורמות מעם״ וכבעלות סמכות מוחלטת שאינה ניתנת לערעור . בחוגים מסוימים , כך סבור רוזנק , המודל הזה משמש בסיס להבנת המסורת היהודית כולה . אולם מודל זה – אף שאינו חסר בסיס לגמרי – הוא , לדעת רוזנק , חלקי ביותר וחד צדדי . הרי מן המפורסמות היא ש״אין צדיק בארץ אשר יעשה [ רק ] טוב ולא יחטא״ . משום כך , התנהגות שנראית ״טהורה״ נובעת לעתים קרובות ממוטיבציה שאינה טהורה , כפי שמלמדת אותנו גם הפסיכולוגיה המודרנית . לכאורה , על פי הגישה הזאת , מעלים על נס את האדם ש״אין אצלו יצר״ , אולם ציות עיוור , ללא רפלקציה וללא ביקורת , לדמויות ״שלא מן העולם הזה״ , מעלה דווקא את הסכנה של כיסוי היצר . וכך במקום להתגבר על היצר נותנים לו כסות שבחסותה הוא יכול לבוא לידי ביטוי ללא ביקורת . תחת מעטה של צדיקות ( או ליתר דיוק , צדקנות ) היצרים יכולים להשתולל ללא מצרים . כך למשל אדם שנוהג בתקיפות כלפי ילדיו ובשם ערכים נעלים מנהיג משטר קפדני של משמעת בבית אולי מכסה על נטייה אישית לתוקפנות . רוזנק לא סבר שבתרבות ( בכל תרבות ) יש גם ממד של טוב ורע חד משמעי . אולם הוא גרס שבתרבויות רבות , וכן בתרבות היהודית , קיים ממד נוסף בעל חשיבות מרכזית לחיים הערכיים ולתהליכי קבלת ההחלטות במצבים של קונפליקט . לא מדובר בקונפליקט בין ערך ובין יצר אלא בקונפליקט בין ערך לערך , בין שני סוגים של טוב המגיעים לידי התנגשות בסיטואציה מסוימת .
|
|