|
|
עמוד:11
פנייה לציבור הוועדה אספה ידע על המתרחש בשדה ובאקדמיה גם באמצעות פנייה בקול קורא לציבור הרחב . בקול הקורא ביקשה הוועדה לשתף אותה בתכניות התערבות או בכל ניסיון אחר הקשור להתמודדות עם שונויות בין תלמידים . בעקבות הקול הקורא התקבלו כשלושים תגובות שהאירו מקצת מהעשייה הרבה המתבצעת ברחבי המדינה . הצורך במבט מערכתי מורכב על שונויות בין תלמידים ההיגיון הארגוני של מערכות חינוך ממלכתיות עוצב במהלך שתי המאות הקודמות , כחלק מתהליכי ההתפתחות של החברה התעשייתית ומגיבושן של מדינות הלאום המודרניות . הזיקה בין תהליכי התיעוש והעיור המוגברים לבין התפתחות מערכות חינוך המוני ( בין mass production לבין ( mass education באה לידי ביטוי בבסיס המבנה והשיטות של רוב מערכות החינוך הפועלות היום . ( Collins & Halversont , 2010 ) הזיקה בין תהליך ההתפתחות של מדינות הלאום לבין זה של החינוך הציבורי הרחב חותרת ליצור קווים משותפים ( לעתים אחידים ) המגדירים את היישות הפוליטית בהתהוותה . ( Mayer , Ramirez & Soysal , 1992 ) הגורמים המארגנים של מערכות החינוך כפי שעוצבו התבססו על המאפיינים הבאים : חלוקת התלמידים לפי גיל , מקצועות לימוד כגורם מארגן של ידע והוראה , אחידות קוריקולרית , גודל כיתה מרבי , משך שיעור טיפוסי והגדרת שמורהש . בעשורים האחרונים חלו שינויים חברתיים , כלכליים ותרבותיים המאפיינים את תקופתנו ואשר זיכו אותה בכינויים כגון החברה הבתר תעשייתית , חברת הידע , העידן הדיגיטלי ועוד . שינויים אלו מעוררים שאלות רבות על בתי הספר שעוצבו במאה השנים האחרונות . עולם מושגים שלם הולך ומשתנה : מהות הידע והמידע , עולם התעסוקה , מסלולים לניעות חברתית , משמעות הלמידה מחוץ לכותלי בית הספר וחשיבותה , שינויים בתפישת תפקיד המורים ובמעמדם כסוכני ידע בלעדיים , שינויים בתפישת תהליך הלמידה עצמו עקב ידע מחקרי ענף על תהליכים קוגניטיביים , חשיבה ולמידה של פרטים וקבוצות , הופעתן של תצורות חברתיות מתווכות טכנולוגיה , מתח בין מגמות גלובליות ומקומיות ( בכלכלה , בתרבות , בעולם הידע ) ועוד היבטים רבים . כל אלה תמורות שברקע להן נמצאות שאלות חברתיות , ערכיות ומוסריות רבות . בעוד השינויים האלה מתחוללים , מערכות חינוך עדיין משמרות את מאפייניהן הראשוניים ( חן , ( 2014 ובהם מגמות כגון סטנדרטיזציה , הערכת יתר כגורם מכריע לתכנון ולקבלת החלטות ( הן מערכתיות והן לגבי הפרט ) וחתירה לאחידות בהוראה ובהישגים . לפי הגישה שרווחה בראשית דרכו של החינוך הציבורי תפקידו של בית הספר הוא צר : להכין את הילדים להשתלבות בשוק העבודה . לפיכך הלימודים אורגנו כך שישרתו את צורכי המדינה והשוק – הילדים חולקו לכיתות לפי גיל , קיבלו הוראות ומטלות זהות ונדרשו לבצען . במקביל אמנם התפתחו גם גישות אחרות – כאלה שניסו למצוא דרך ביניים בין תפישת החברה כחזות
|
|