|
|
עמוד:10
אקדמיה , אנשים ״מהשטח״ ומקבלי החלטות במשרד החינוך , כדי להציג מגוון רחב של שונויות בין תלמידים ודרכים להתמודד עם האתגרים ששונויות אלו מזמנות לכל המעורבים ובעלי העניין במערכת . מושביו של יום העיון שיקפו את ה״אני מאמין״ של הוועדה לפיו שונות בין תלמידים היא מרובה ונפרשת על פני תחומים מגוונים , החל במגדר , עבור דרך תרבות , לאום ומעמד חברתי כלכלי , וכלה בסגנונות למידה ובהעדפות אישיות של כל לומד . דוח מיום העיון נגיש באתר היזמה בלשונית שפרסומיםש . הרצאות מצולמות וחומרי רקע נוספים נגישים בלשונית שחדשות ואירועיםש . ביקורים בבתי הספר המפגש הקרוב והשגרתי עם שונויות בין תלמידים מתקיים מדי יום בבתי הספר . אחת הדרכים המשמעותיות שדרכן למדו חברי הוועדה על מאפיינים של שונויות , ביטויין ודרכים שונות להתמודד איתן הייתה ביקורים בבתי הספר ומפגש בלתי אמצעי עם מנהלים , מורים , יועצים ותלמידים . חברי הוועדה ביקרו בחמישה בתי ספר ( שתי חטיבות עליונות תלת שנתיות , בית ספר על יסודי שש שנתי , בית ספר יסודי ובית ספר אחד המלמד את כל הרצף , ( כולם גדולים מאוד מבחינת מספר התלמידים הלומדים בהם . ( 1 , 200-750 ) ארבעה מתוכם הם בתי ספר ציבוריים וקולטים את כל התלמידים המתגוררים באזור הרישום שלהם , ללא סינון . בית ספר אחד מסנן חלק מהתלמידים בחלק משכבות הגיל על בסיס הישגים ועל בסיס כלכלי ( באמצעות גביית שכר לימוד בחלק משנות הלימוד , ( אך גם הוא הטרוגני מאוד . שלושה מבתי הספר הם ניסוייים ומשמשים גם כמרכזי הפצה של הניסוי שפיתחו – לבתי ספר אחרים . חשוב עם זאת להדגיש את המובן מאליו , בתי הספר שבהם ביקרה הוועדה אינם מדגם מייצג או ממצה של כל העשייה המתקיימת במערכת החינוך . הם דוגמאות לבתי ספר המארגנים את דרכי ההוראה והלמידה שלהם באופן המעמיד את השונויות במרכז עשייתם הפדגוגית . הם עושים זאת בעזרת תכניות מיוחדות או יכולת ארגון טובה המאפשרת להנהלה ולצוות ״לראות״ כל תלמיד ולהתייחס אליו . אחד הלקחים העיקריים שהוועדה למדה מהביקורים האלה היה חשיבותו ומקומו המרכזי של המנהל בעשייה החינוכית וביצירת אקלים תומך ומכיל בבית הספר , אקלים המקרין על הסגל ועל התלמידים כאחד . בבתי הספר שבהם ביקרו חברי הוועדה דיווחו המורים על תחושות שייכות , שותפות ומוטיבציה שמקורן בהרגשה שהמנהל מקנה להם ביטחון ומעניק להם ״גב״ וכן מאפשר להם ליזום ולבטא את עצמיותם . את התחושות האלה יש לזקוף בין השאר ליצירתם של מעין מסלולי התקדמות והתפתחות למורים בתוך בית הספר ועוד יותר מכך להרגשת המורים שהם חלק מיצירה חדשה המעצימה גם את תחושת המשמעות שלהם בעבודתם . בשיחות עם תלמידים עלו רשמים דומים . חלק מהידע שנצבר בעת הביקורים האלה מובא בפרק העוסק בשונויות קוגניטיביות ומיצוי הפוטנציאל האקדמי . תיאור מפורט של ביקורי הוועדה בבתי הספר מופיע בנספח אש של מסמך זה .
|
|