מבוא נאמנות הלכתית בין פתיחות לסגירות

עמוד:7

מבוא נאמנות הלכתית בין פתיחות לסגירות הספר עוסק בהיבטים שונים של משמעות הנאמנות ההלכתית , ובמרכזו שתי השאלות הבאות : האחת , האם נאמנות הלכתית היא אקסקלוסיבית ומחייבת את הנאמן להסתלק ממחויבויות אחרות שלו , או שמא אין היא אקסקלוסיבית ונאמן ההלכה יכול או אפילו חייב להתמיד בנאמנויות אחרות שלו ? האחרת , האם נאמנות הלכתית משמעה ויתור על שיקול הדעת האוטונומי ; האם על נאמן ההלכה לוותר על מכלול עולמו הערכי–המוסרי בשם נאמנותו לחובה ההלכתית ? כדי להנהיר את שאלת הנאמנות ההלכתית ראוי להקדים דיון ראשוני בשאלת משמעותה של הנאמנות עצמה . רבות נכתב בספרות על שאלת המשמעות והתנאים של הנאמנות . במסגרת הדיון שלנו אגביל את עצמי רק לאותם היבטים של הנאמנות הרלבנטיים לשאלה שעוסק בה הספר . נקודת מוצא הולמת לדיון היא הגדרתו הידועה של רויס שנאמנות היא מסירות מתמדת למושא נאמנות שהאדם בוחר בו ברצונו ובאופן מעשי . להגדרה זו כמה רכיבים חשובים : נאמנות ורצון חופשי – נאמנות מיוסדת על רצון חופשי , היא אינה יכולה להיות כפויה על אדם . האדם הוא המקבל על עצמו את הנאמנות , היא דיספוזיציה ופרקטיקה שאדם בוחר בה . שכן תמיד פתוחה לפניו האפשרות שלא להיות נאמן . בלשונו של רויס : " נאמנות אינה גורל , אלא תמיד גם עניין של בחירה שלי . " גם אם רויס אינו מנהיר את משמעות התוספת " גם , " הרי אפשר להניח כי בטקסט זה , שלא כמו במקומות אחרים בספרו , הבחין רויס , לפחות באופן אימפליציטי , בכך שיש היבט של הנאמנות שאינו מכונן באופן בלעדי על ידי פעולת הבחירה הספונטנית . שכן הבחירה אינה מתחוללת בחלל ריק , יש לה היסטוריה או כובד שמגביל אותה . 1 ראו רויס , 1920 עמ' . 17-16 2 שם , עמ' . 120

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר