במקצבה של החשיבה התאורטית

עמוד:13

ארוכה כהיסטוריה של הדיון על הפרוזודיה עצמה . כאשר בחר בריק , בהרצאה בשנת , › 920 להשיב לחיים את המטפורה הזאת , הוא הכניס אל הדיון הקשר היסטורי ייחודי ביותר — הקשר שיאקובסון מעמעם כאשר הוא מציב אותו לצד הבחירה השרירותית ב״מונחי הפארלאמנט הבריטי״ והופך בכך את המטפורה של בריק לאמצעי הסבר ותו לא , ואולם , הבחירות הלשוניות של סופרים ומבקרים הדנים בניגודים שבין הפרוזודיה לחופש ממרות מקובעות בתפיסת העולם שלהם ובהקשר החברתי והפוליטי שבו הם פועלים . הריתמוס החופשי , למשל , התקבל לא רק כחירות ממוסכמות המשקל אלא גם כצעד לקראת גיבוש של קול אישי והתנערות מציפיות תרבותיות . מרתק לראות כיצד חירות זו מתפרשת בדרכים שונות בידי כותבים ( אנשי תאוריה ומשוררים כאחד ) בזמן המהפכה הרוסית , בתקופת הלאומיות הגרמנית , בתולדות השירה האמריקנית או במהלך המהפכה הציונית . בכל אחד מן המקרים האלה נקשרת חירות החריזה והמשקל בחירות מתרבות , מאידאולוגיה או מזהות מסוימת . הפער בין ההיבטים הצורניים של הפרוזודיה לבין הקשריה התרבותיים מגושר לעתים קרובות באמצעות דיון בריתמוס כבתופעה כללית , כשבבסיס הדיון ההנחה המקדימה שלפיה הריתמוס מייצג לא רק מושגים פרוזודיים אלא גם כל תנודה חוזרת ונשנית , כל תנועה המכוונת קדימה וכל ארגון של › זמן . ואכן , סופרים , חוקרים והוגים נוקטים לא אחת את המונח ״ריתמוס״ בהתייחסם ל״משקל״ , או לפרוזודיה בכלל . שארל בודלר , למשל , כתב בהקדמה לספרו פרחי הרע : ״הריתמוס והחריזה הם מענה להזדקקותו הנצחית של האדם לאחדות הצליל ולסימטריה , בניגוד ליוהרה ולסכנה שבהשראה״ . › בספר זה אנקוט את המונח ״ריתמוס״ במשמעותו הרחבה , הכוללת את המשקל ( ואינה מציבה את המשקל כמנוגד לריתמוס . ( עירוב התחומים בין המשמעויות הרבות של המונח ״ריתמוס״ נובע מקיומם של שני מקורות אפשריים למילה : היווני והלטיני . ביוונית , המילה ״ריתמוס״ ( הנגזרת מן המילה היוונית ״ראו״ ) פירושה ״זרימה״ ו״תנועה״ ואילו בלטינית היא ״מידה״ , ( meter ) מונח הנקשר בספירה ובמספרים ( ברוגאן , ריתמוס , עמ׳ . ( 825–824 דוגמאות לעירוב התחומים בין הגדרות המשקל להגדרות הריתמוס ניתן למצוא בכמה חיבורים פורמליסטיים וסטרוקטורליסטיים שבהם המשקל הוא מוסכמה מופשטת , נוסחתית , ואילו הריתמוס הוא התופעה הסגולית יותר , הדרכים שבהן התבנית המשקלית מיושמת — או משתנה — בשיר . ויקטור ז׳ירמונסקי , למשל , קובע כך : ״במשמעות הצרה של המילה , תורת המשקל היא חקר המשקל ( או המשקלים , ( בניגוד לתורת הריתמוס , שהיא חקר הריתמוס . במשמעות זו , עניינו של המשקל הוא בחוקים כלליים השולטים בחילופים שבין צלילים חזקים לחלשים , בעוד הריתמוס עניינו במקרים מוחשיים וסגוליים של יישום החוקים הללו ושל הווריאציות על תכנית המשקל הבסיסית״ ( ז׳ירמונסקי , מושגים בסיסיים , עמ׳ . (› 7 4 בתוך פולי , מבוא , עמ׳ . ›

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר