|
|
עמוד:10
הספר נפתח במבוא הכולל בירור נרחב של מושגי היסוד המהווים תשתית לפנומנולוגיה המוצגת בו . בירור זה כולל הבחנה בין דת פנימית לדת חיצונית , בין חיי דת פנימיים להפנמה דתית ובין פסיכולוגיה לפסיכולוגיזציה , תוך סקירת הרקע הפילוסופי להתפתחות מושגי הפנימיות בחקר הדת . בנוסף כולל המבוא עמידה על מגוון מונחי הפנימיות ביהדות ועל תפקידו של המחקר המשווה בעבודה זו . ספר זה הוא במידה רבה המשך לספרי הקודם מקדש אדם : ההפנמה הדתית ועיצוב חיי הדת הפנימיים בראשית החסידות , שיצא לאור בהוצאת מאגנס בשנת תשס"ה . תמצית חלוקת החיים הפנימיים הדתיים לשישה היבטים מופיעה לראשונה שם ובעבודת הדוקטור שכתבתי על הפנמת חיי הדת והמחשבה בדורותיה הראשונים של החסידות . בחיבורים אלה התמקדתי בחקר מוריה הראשונים של החסידות , שנוסדה בהשראת אישיותו של ר' ישראל בעל שם טוב במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה . בספר הנוכחי אני סוקר מקורות רבים , ומרחיב במיוחד את דיוני בכלל המקורות היהודיים המשקפים את המגמות השונות של החיים הדתיים הפנימיים ביהדות , ואשר הזינו את מורי החסידות ; וכל פרק נחתם בדוגמאות ממקורות החסידות . מבנה עקרוני זה נועד לתת תוקף לטענה , שהחסידות היא במידה רבה שיאה של הפנמת חיי הדת במקורות היהדות , מגמה שהתפתחה מתוך כלל מקורות היהדות החל במקרא והמשך בספרות חז"ל , במחשבה הפילוסופית של ימי הביניים ובמחשבה הקבלית . במידת מה יש בהבניה זו של החומר קריאת תיגר על המבנים המקובלים בחקר היהדות ואף בחקר הדת הכללי , הנסמכים לרוב על הבחנה עקרונית בין מקורות בני תקופות היסטוריות שונות ומקורות השייכים לסוגות ספרותיות שונות . במדעי היהדות באה הבחנה זו לידי ביטוי מיוחד בהפרדה שבין מקורות מקראיים , הלכתיים , מדרשיים , פילוסופיים וקבליים . השמירה העקרונית בספר זה , על סדר כרונולוגי בהצגת המקורות היהודיים אינה יכולה לטשטש את העובדה שספר זה כולל עיון במקורות בני תקופות היסטוריות שונות ומגוונות , שהמשותף לכולם הוא בעיקר ההקשר הנפשי המצדיק את הדיון המשווה ביניהם . קביעה זו מתייחסת הן למקורות היהודיים והן למקורות שמחוץ ליהדות הנידונים בספר . קריאת המקורות לאור מגמות ההפנמה השונות מנמיכה את החומות הגבוהות שהציבו לא פעם החוקרים בין סוגי המקורות השונים , ומציעה אלטרנטיבה מחקרית להפרדה קיצונית המונעת מבטים אינטגרטיביים יותר . המתודה הפנומנולוגית שנקטתי ברוח הנחיותיו של חוקר הדת גררדוס ואן דר לאו מחייבת הפרדה ברורה בין תיאור התופעות ובין הדיון הפילוסופי במשמעויותיהן ; לפיכך נדחה דיון זה לפרק הסיכום . פרק זה הוא עיון פילוסופי המשקף את התבוננותי האישית במשמעויותיהם של הנתונים הרבים המובאים בגוף הספר בעקבות התדיינותי עם שורה של הוגים ומלומדים בני זמננו .
|
|