|
|
עמוד:9
מבוא בתאוריה הבלשנית האמפירית שפיתח נועם חומסקי הידע הלשוני מוצג כמצב או כמערכת של mind המייצרת תיאורים מבניים בעבור אין סוף ביטויים לשוניים ומתפתחת במסגרת עקרונות אוניברסליים מולדים . המונח “ mind" נתפס אצל חומסקי כתיאור מופשט של מוח , ואין לו מקבילה מדויקת בעברית . ל “ mind " אין היבטים מוסריים או מטפיזיים שיש למילה ״נפש״ , אין לו משמעויות ערטילאיות נלוות שיש במילה ״רוח״ , והמונח ״שכל״ אינו רחב דיו לשמש תרגום ל . “ mind " אי לכך אשתמש בחיבור זה במונח האנגלי . חומסקי סבור שהעיסוק הבלשני הוא עיסוק חיוני , חשוב ומעניין מבחינה 1 פילוסופית , מפני שהוא תורם להבנת הטבע המהותי של בני האדם . למחקר השפה או הלשון — אין להבחין ביניהן לדעתי ואני משתמשת בהן כמילים נרדפות — יש בעיני חומסקי חשיבות מיוחדת במסגרת מחקר התכונות המהותיות והייחודיות של ה mind האנושי , וזאת משלושה טעמים : ראשית , נראה ששפה היא תכונה של ה mind האנושי , ייחודית ביסודותיה למין האנושי והיא חלק מהמתת הביולוגית המשותפת לבני האדם , להוציא מקרים של פתולוגיה חמורה המשפיעה גם על מערכות אינטלקטואליות לא לשוניות . שנית , שפה קשורה באורח חד משמעי לחשיבה , לפעולה וליחסים חברתיים , והיא אחראית במידה רבה לעובדה שבכל העולם הביולוגי רק לבני האדם יש היסטוריה , התפתחות ומגוון תרבותי ואפילו הצלחה ביולוגית מהבחינה הכמותית , שהרי מספרם של בני האדם הוא עצום ורב . שלישית , יחסית להיבטים אחרים של החיים , של הידע ושל הפעילות האנושית , השפה נגישה למחקר מדעי , אם ענייננו הוא בתפיסה של לשון שאינה מניחה קנה מידה חיצוני אובייקטיבי שכנגדו יש לבדוק את המערכת הלשונית . תפיסה כזאת מאפשרת להציג ניסוחים , אמנם משוערים וזמניים ( טנטטיביים ) אבל מפורטים ומורכבים , של הידע הלשוני של הדובר . הצגת ניסוחים של הידע הלשוני , 1965 ATS 1 עמ׳ , 1972 LM ; 59 עמ׳ , 1975 RL ; 194 עמ׳ , 1986 KL ; 4-3 עמ׳ ; 272-271 , 173 , 1988 LPK עמ׳ . 1 פענוח הקיצורים מופיע בסוף הספר . , 2000 NH 2 עמ׳ . 3
|
|