|
|
עמוד:10
נימוקים לדחיית שתי התפיסות האחרות . כאמור , דחו התנאים , במפורש ובמובלע , את שני המודלים המקראיים האחרים - את התאולוגיה המלכותית ואת התאוקרטיה הישירה . עם זאת ניתן למצוא הדים ושרידים לשתי התפיסות המקראיות האלה במקורות התלמודיים : הן נמצאות בכמה דעות מיעוט בענייני הלכה , בדרכי המדרש והפרשנות , ובאופן הברור והמפורש ביותר - באגדה המאוחרת . הפרק החמישי מציע את המקורות האלה ומצביע על המתח שביניהם לבין תפיסת המלכות השלטת במקורות התנאיים , ובמיוחד בחלקן ההלכתי . הפרק השישי דן בתפיסה המדינית של החכמים - כפי שהיא עולה בסוגיית המלוכה - בראי מעמדם הפוליטי בחברה היהודית בארץ ישראל בימיהם . ההנחה העומדת ביסוד הדיון היא , כי החכמים לא היו רק מתבוננים פסיביים על השדה החברתי הפוליטי , אלא תפקדו בו כ ' שחקנים' פעילים , הנאבקים על מעמדם . מעידים על כך , לכאורה , המקורות התלמודיים גופם . אם נניח כי המלך במשנה משקף את הנשיא ואת ביתו , ואילו הסנהדרין מייצגת את מעמד החכמים עצמם , ניתן להקיש ממסקנות הדיון בסוגיית המלכות על התפיסה הפוליטית של החכמים וללמוד על האופן , שבו התייחסו לקבוצות החברתיות השונות של זמנם , בעיקר למוסדות השלטון החיצוניים והפנימיים . בתוך כך מנסה הפרק להתחקות אחר טיבו של האידאל הפוליטי ( אם אכן הוא קיים ) בעולמם של החכמים , ובעיקר אחר ייעודם הפוליטי של תלמידי החכמים . בניגוד לענייני המלך במקרא , שנחקרו בעשרות רבות של מאמרים וספרים שדנו בהם מכל צד ופינה , נדונו ענייני המלך בספרות חז"ל במחקר באופן מצומצם למדי . בשנות התשעים של המאה שעברה הוקדשו להגות הפוליטית בספרות חז " ל כמה ספרים , ואולם באופן מפתיע הם מיעטו לדון ( אם בכלל דנו ) בסוגיית המלכות על היבטיה השונים . ו קצרה ידי מלהציע סקירת מחקר של ענייני המלך במקרא . די בעיון בביבליוגרפיה המובאת להלן בסוף הספר , שהיא מעט מזער ממה שהתפרסם בעניינים אלה , כדי לקבל רושם הולם על הכמות וההיקף של המחקר בנושא זה . 2 לדיונים בהיבטים שונים של התפיסה הפוליטית בספרות התלמודית ראו : G . M . Freeman , The Heavenly Kingdom : Aspectsof Political Thought in Talmud and Midrash , Lanham 1986 ; S . Roth , Halakhah and Politics : The Jewish Idea of the State , New York 1988 ;
|
|