|
|
עמוד:9
מבוא ספר זה עוסק בתפיסת המלך , מעמדו וסמכויותיו בספרות חז " ל , במיוחד בספרות התנאים . את תפיסת המלכות בספרות התלמודית אציע על רקע התפיסות השונות ביחס למלכות המצויות במקרא . הקשר נוסף ומשלים שיובא בחשבון הוא המשטר המלכותי שהכירו התנאים בימיהם - הקיסרות הרומית . הדיון יתמקד במשנת סנהדרין ( פרק ב , ( במדרשי ההלכה ובסוגיות הבבלי והירושלמי הנסבות על משנה זו . מן המקרא עולות שלוש תפיסות שונות ביחס למלוכה : תאוקרטיה ישירה - השוללת את המלוכה כמו גם כל שלטון של בשר ודם ; תאולוגיה מלכותית ; ומלכות מוגבלת . את שלוש התפיסות האלה אתאר בהרחבה בפרק הראשון של הספר . מניתוח משנת סנהדרין ומדרשי ההלכה שבספרי דברים מתברר כי התנאים אימצו מודל מקראי מסוים של המלוכה - את תפיסת המלכות המוגבלת - ואותו עיבדו ועיצבו לפי דרכם . המוסד העיקרי , המגביל את המלך ומפקח על פעולותיו על פי מודל זה , הוא הסנהדרין . בפרקים השני והשלישי אתאר את תפיסת המלכות של החכמים כפי שהיא עולה מן המקורות התלמודיים . הפרק השני עוסק בהיבטים שונים של 'חוקת המלך ' - בכוחו של המלך ובמגבלותיו . הפרק השלישי , שהוא המשך ישיר לפרק שקדם לו , מתמקד ביחס שבין מוסד המלוכה לבין החוק והמשפט . עיקרו של הדיון בשני הפרקים האלה מתמקד בהלכות הנוגעות למלך , ואולם נידונים בו גם מקורות אגדיים שיש להם זיקה הדוקה אליהם . כפי שיתברר מן הדיון המפורט במקורות ההלכתיים והאגדיים , התפיסות האחרות של המלכות במקרא - התאוקרטיה הישירה , ובמיוחד התאולוגיה המלכותית - עומדות ברקען של המקורות האלה , שכן במאמרי התנאים הן בהלכה הן באגדה מתנהל דיון וויכוח , לעתים סמוי לעתים גלוי , עם התפיסות האלה . לשון אחרת : תפיסות המלכות המתחרות הן תפיסות 'פעילות ' במקורות התלמודיים , לפחות כ ' אחרים משמעותיים , ' ומכאן החשיבות של הצגתן המפורטת בפרק הראשון . הפרק הרביעי יעסוק בתפיסה הפוליטית העולה מן ההלכה התנאית , ויספק הקשרים וטעמים לבחירה של החכמים בתפיסת המלכות המוגבלת ולאופן שבו עיצבו אותה . בפרק זה גם יובאו מקורות מן הספרות התלמודית , המבליעים
|
|