|
|
עמוד:13
החטיבה הרביעית מתארת הקשרים שונים , שבהם הופעל המשפט על נשים ( כנמענות ) למען הסדרת היבטים שונים הנוגעים לגוף האישה , לבריאותה הנפשית ולפיקוח על מיניותה . אף על פי שהחקיקה וההסדרה המשפטית השפיעו על התא המשפחתי ועל מקומה של האישה בתוכו במובנים של ילודה ופריון , מסתבר שמטרת החקיקה המנדטורית לא תמיד הייתה חיזוק התא המשפחתי והגנה על גוף האישה , אלא לעתים שירות האינטרסים השלטוניים ( יחצניים ואחרים ) של הבריטים . טענה זו עולה בבירור ממאמרו של אסף לחובסקי , העוסק בפרקטיקות הקשורות לחיי ילדות : סחר בשפחות שחורות קטינות , נישואי קטינות , ורגולציה של עבודת נשים וילדים בתעשייה . גם כאן עולה מעורבותה של התאחדות הנשים בקידום חקיקה פרוגרסיבית , שנועדה ( מבחינת התאחדות הנשים ) להגן על נשים ילדות . גם במאמרה של דבורה ברנשטיין , המתאר את הזנות בארץ ישראל בפרספקטיבה השוואתית , ניתן לראות כיצד מיוחסות מטרות שונות לאותו מהלך רגולטורי : שמירה על בריאות החיילים ובריאות הציבור , מצד השלטון המנדטורי ( לפחות בתקופת השלטון הצבאי ;( ותפיסות הקשורות בהגנה על המוסר ועל קיום התא המשפחתי מפרספקטיבה לאומית , מצד גורמים ביישוב . כל זאת לצד שיקולים סימבוליים נוספים , הקשורים לכבוד לאומי , שפעלו בחברה הערבית בעניין הזנות . הטיפול השלטוני בסטייה נשית מסוג אחר - סטייה מן הסטנדרט המגדרי והפרת הסדר המשפחתי - נמצא במאמרם של נדב דוידוביץ' ורקפת זלשיק , העוסק בהסדרת אשפוזן בכפייה של נשים שהוגדרו חולות נפש . גם כאן נראה כי האינטרס שהנחה את רשויות המנדט לא היה הדאגה לתא המשפחתי אלא החשש מפני הפרת הסדר הציבורי , שלשמירתו בכלים משפטיים חבר גם הממסד הרפואי . הסדר נוסף , השייך לתחום הרפואי ולשאלת ההסדרה הפרופסיונלית , מתואר במאמרם של אייל כתבן ונירה ברטל החותם את החטיבה . המאמר עוסק בתחום המיילדות . גם כאן ביקש המחוקק המנדטורי להגשים אינטרסים שהם ספק יחצניים וספק נוגעים לבריאות הציבור . עם זאת בניגוד למקרה האחר של כניסת נשים לפרופסיה ( מאבקה של גינצברג לשמש עורכת דין , ( הסדרת הפרופסיה בתחום המיילדות באה ביזמתם של הבריטים , לאו דווקא לטובתן של המיילדות . מהמאמר עולה , שאמנם נשים ערביות סבלו משיעורי תמותה גבוהים יותר בכל הקשור ללידה ( זאת ביקשו הבריטים לפתור בפקודת המיילדות , ( אך גם מהנשים הציוניות נגבה מחיר ( ראו על כך במאמרם של דוידוביץ' וזלשיק . ( בחטיבה החמישית והמסכמת של הספר בחרנו לכלול - בצירוף מאמר מקדים של יורם שחר - מאמר היסטורי שנכתב בשנת 1931 ומשקף את מצב הנשים הערביות בתקופה . לצדו הוספנו מאמר של דפנה ברק ארז , מעין אחרית דבר המבקשת לקשור בין התהליכים 22 לעניין זה ראו אצל אייל כתבן , 'דופן התא המשפחתי - איסורי בדיקות , ייסורי בדיקות ומידותיה הטובות של האשה , ' משפט ועסקים ו . ( 2007 )
|
|