מבוא: זהויות מורכבות וזהויות מפוצלות

עמוד:11

ספר זה עוסק בנשים , במשפט ובמשפחה בתקופת המנדט ; לא ניתן לנתק בין אלה . הוא מורכב מחמש חטיבות : החטיבה הראשונה - דמוגרפיה ומשפחה בתקופת המנדט - עוסקת בעיקר בתיאור וניתוח מוסד המשפחה , מתוך הכרה בכך שהמסגרת המשפחתית הייתה ועודנה גורם מרכזי , אם לא הגורם המרכזי ביותר , בעיצוב מעמדה של האישה . מוסד המשפחה על היבטיו השונים משפיע על מציאות חייהן של נשים יותר מכל מוסד חברתי ומשפטי אחר . כפי שמראים המאמרים בחטיבה זו , תקופת המנדט התאפיינה בשינויים סוציו דמוגרפיים חשובים שיש בהם כדי 'להסביר תמורות והתפתחויות בחברה היהודית בכלל , ובמאפייני האישה היהודייה בארץ ישראל בפרט , ' כדבריו של גור אלרואי . מסתבר כי העיסוק במשפחה ובשאלת המשפחה ( היהודית ) תפס מקום חשוב בשיח הציבורי ובקרב ממלאי תפקידים ציבוריים , כפי שמראה תמי רזי . עיצוב גבולותיו של תפקיר 'אם המשפחה' היה חלק חשוב בעיסוק זה , דבר שנעשה בעיקר במסגרת פעילותה המשפטית של התאחדות נשים עבריות , כמתואר במאמרה של מימי אייזנשטדט . החטיבה השנייה מתמקדת בהיבטים המשפטיים הפורמליים , המתייחסים לאישה כחלק מן המשפחה . מאמרה של איריס אגמון , הפותח את החטיבה , מחזיר אותנו לתקופה שלפני המנדט כדי לאפשר הבנה טובה יותר של ההסדרים המשפטיים של התחום , ושל ההתפתחויות שחלו בהם לאחר כניסת הבריטים לארץ . המאמר עוסק ברצף ההתפתחות בכל הקשור למעמד האישי ולדיני המשפחה בתקופת השלטון העותמאני ובתקופת התפר שבינו לבין המנדט הבריטי , ומאפשר תמונה של המערכת המשפטית טרם תקופת המנדט . לשיטתה של אגמון , 'נשים - לאו דווקא משכילות או מבוססות - ראו בבית הדין זירה לקידום ענייניהן [ ... ] [ והתנהלותןן מעידה הן על רצון והן על יכולת ( מוגבלת על ידי ההבניות המגדריות ככל שתהיה ) לעצב את גורלן . ' בכך מתחזקת ההכרה שהתמורות במעמד האישה אינן נחלתו של השלטון הבריטי בארץ , ושורשי פעילות הנשים לקידום תמורות כאלה הם קדומים יותר . פעילות זו נעוצה בשדה המשפטי , וחשיבות נגישותו של עולם המשפט עבור הנשים בולטת במאמרה של אגמון ( כפי שהיא בולטת במאמרה של אייזנשטדט . ( גם המאמר הבא , של עמיחי רדזינר , מדגים את מרכזיות השדה המשפטי בעיצוב מעמדן וזכויותיהן של נשים , ונוסף על פעילותן של נשים בשדה זה מתוארת בו לראשונה מערכת מרתקת של שיתופי פעולה בין הממסד הרבני לבין התאחדות הנשים . מנגד מתאר מאמרה של ליסה פישביין את הממסד הרבני , כמי שהעדיף את שימור ההסדרים הפטריארכליים הקיימים על פני קידום נורמות של שיפור מעמד האישה . 20 עוד על המעבר בין שתי התקופות ראו אצל נתן ברון , שופטים ומשפטנים כארץ ישראל ; בין קושטא לירושלים , . ( 2008 ) 1930-1900

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר