|
|
עמוד:8
התעסקותו של הקבה"ד בהתיישבות כיבושית חלוצית ( והיעד המועדף היה עמק בית שאן , ששם החלו ניצני ההתיישבות בשנת ( 1935 ובעצם התארגנותו של הקבה"ד בתור תנועה קיבוצית . בסופה של התקופה היו לקבה"ד תשע נקודות קיבוציות בשלושה גושי התיישבות בספר ל בעמק בית שאן ( טירת צבי , שדה אליהו ועין הנצי , ( ב" בגוש עציון ( כפר עציון , משואות יצחק ועין צורים ) ובדרום ( בארות יצחק , כפר דרום וסעד . ( עוד נקודה בשפלת יהודה ( יבנה ) היתה בסיס לגוש רביעי . ראוי לציין שתקופת השנים 1948-1935 כמעט חופפת לתקופה ברורה בפריודיזציה של תולדות מפעל ההתיישבות 3 היהודי בארץ ישראל , הידועה בכינויה "תקופת הסער . " ראשיתה בפרוץ המאורעות באביב 1936 וסופה במלחמת השחרור . בתקופה זו היה משקלם של המרכיבים האסטרטגיים המדיניים במעשה ההתיישבות מכריע . הרחבת ההיאחזות בעמק בית שאן והתמקדותם של המוסדות בתקופה זו באזורי ספר אחרים היו נגזרות ברורות מכך " . מלחמת השחרור בשנת 1948 מסמנת גם את סיומה של חטיבה ברורה בתולדות הקבה — ד" בעיקר מחמת מחיקתם מן המפה של מחצית מיישובי הקבה ) ד" כפר עציון , משואות יצחק , עין צורים , כפר דרום ובארות יצחק ) בעקבות המלחמה ונפילתם של מאה עשרים וחמישה חברים . בשמונת פרקי הספר ניתנות תשובות לשאלות מרכזיות הן בתחומי המדיניות והתכניות והן בתחומי הביצוע של מקבלי ההחלטות בדרגים השונים . כך נידונות בהרחבה במסגרות של מרחב , של זמן ושל חברה , סוגיות כמו התגבשותה של מדיניות ההתיישבות הגושית בקבה"ד ומרכיביה ; יעדי רכישת הקרקעות וההתיישבות של המוסדות באזורים שבהם תכנן וניסה הקבה"ד להתיישב ובאזורים שבהם התיישב בפועל ; מניעיהם של הקבה"ד ושל קבוצותיו להתיישב במקומות שבהם התיישבו ; יחסם של המוסדות ושל המרכז החקלאי של ההסתדרות למאמצים של הפועל המזרחי ( הפוהמ"ז ) ושל הקבה"ד ליצור גושי התיישבות ; יחסי הקבוצות הדתיות בגושים בינן לבין עצמן ופעולות השיתוף ביניהן ; מעשה ההתיישבות ובעיותיו ; ההתארגנות האזורית הכוללת ; התאמה והבדלים בין האינטרסים של הקבוצות המתיישבות לאינטרסים של הקבה"ד ושל תנועת האם , הפוהמ , ז" יחסי הקבוצות הדתיות עם 3 בעמק בית שאן , ששם החל הקבה"ד את צעדיו בהתיישבות לצד זרמים אחרים , קמה והיתה "חומה ומגדל . " היא המסמלת יותר מכול את ראשיתו של פרק חדש בתולדות מפעל ההתיישבות היהודי כולו — ולא רק במובן האסטרטגי המדיני או במובן יעדי ההתיישבות וכיווניה הגאוגרפיים , אלא גם במובן של התכנון הפיסי והתקציבי המשקי . מעתה ... " נסתיימה שיטת ההתיישבות הקודמת , שלפיה היה התקציב מקיף את מכסת ה'יחידות' המלאה של אותו יישוב , ההולך להיווסד ולהיכון ... והתחילה הדרך החדשה שהתקציב ינתן לציוד מלא לפי התכנית המשקית , אבל רק לחלק ממכסת היחידות שעליה עתיד היישוב לעמוד " ... על כך ראה ויץ , התנחלותנו , עמ' , 79 שמשם הציטוט . וכן ראה אורן , התיישבות כשנות מאבק , עמ' . 22-17 4 ראה כהרחבה ויץ , התנחלותנו ? , אורן , התיישבות כשנות מאבק , וכן כץ , גוש עציון , עמ' . 272-271 , 16-15 5 דוח לוועידה העשירית , עמ' ; 125 קצבורג , נחלת אמונים , עמ' ( 100-90 עלונים , לו ( טבת שבט תש , ( ט" עמ' . 29-26
|
|