|
|
עמוד:5
מבוא 0 . 1 ספר העוסק היום בנושא הנוגע ללשון פותח לעתים קרובות בהסברה מדוע עליו לחצות קווי-תיחום של כמה דיסציפלינות מדעיות : אנתרופולוגיה , פסיכולוגיה , סוציולוגיה , פילוסופיה . הסיבה לכר היא שאיו במציאות "לשון" כדבר לעצמו ; זהו בעצם מושג מו פשט בלבד . במציאות יש אדם או בני-אדם הדוברים ו קולטים , קוראים וכותבים , לשון זו או אחרת ומגיבים ומתנהגים ביחס ישר לפעולות אלו . יש חברת בני-אדם השותפים בלשון אחת ; יש בני-אדם או דורות של בני-אדם שהמגע התקשורתי ביניהם מאופיין בפער מאיזה מין שהוא בין לשונותיהם . המציאות של הלשון מורכבת מן היסודות האלה ומהרבה יסודות אחרים שאינם לשוניים דווקה . יש בהם גורמים פסיכולוגיים , סוציולוגיים , פיסיים ואחרים . לגבי שתי הדיסציפלינות ה ראשונות , למשל , כבר נתקבלו מונחים בין-דימציפלנריים כמו פסיכולינגויסטיקה ( פס יכולשונאות ) וסוציולינגויסטיקה . מן הטעם הזה מתאים יותר לקרוא למבוא שיעסוק בלשון כתופעה מציאותית בשם "מבוא למדעי-הלשון" Language ) ( Sciences כפי שאמנם נוהגים בכמה מקומות . מי שלא נראית לו נוסחת ריבוי זאת למדע הלשון , מוזמן לפרש את שם הספר " -כ טביא ל 0 דע הלטרך בנגי עה למדעים אחרים הקשירים בלשרך " . 0 . 2 מדע-הלשון המודרני מתאפיין בגישה המתארת הרואה את תפקידו של המדע הזה בתיאור מלא , מדויק ואובייקטיבי של תופעות הלשון הנחקרת . בזה הוא הפנה עורף לבלשנות ההיסטורית ולדקדוק הנורמאטיבי ( המתקן ) שאפיינו את התקופה הקודמת . התפנית , על שני פניה , אלו של העבר ואלו החדשות , ממוקדת ברעיונותיו של פרדיננד דה-סוסיר , De Saussure ) בגינבה . 1911-1906 ראה הפרק השלישי כאן , ( אשר הציע נוסחאות לשתי הבעיות ה יסודיות של מדע הלשון העיוני : הדינאמיקה של הלשון במימד הזמן , ובמימד האישי-חברתי . הגישה המתארת והטכניקות הסטרוקטוראליות שהיא פיתחה באירופה ו בארצות-הברית ( ספיר , בלומפילד , יעקבסון ) הניבו פירות בהבנה החדשה של הלשון ותפקודה , ושל
|
|