1) מטרה: איפיוניה

עמוד:116

וספציפיים עוד יות 1 ל , אז נדבר על אמצעים או טנניקות . ( means ) אם נחזור עתה , לאור הבחנה זו , לדוגמאות שלנו , נראה לי , שאם נרצה לדייק בלשוננו נצטרך לומר שללמד את לוח הכפל , או את פרק אי בבראשית , או כיצד לכתוב כראוי וכדי , הם בבחי נת יעדים הנגזרים ומקבלים את תוקפם וצידוקם ממטרות רחוקות ומקיפות יותר . כך , לדוגמה , ה יעד ללמד את לוח הכפל יכול להגזר ממטרה , כגון : לאמן את הילדים בפעולות חשבון בס יסיות . ומטרה זו עצמה יכולה אף היא להגזר ממטרה מקיפה יותר , כגון : הכשרת בני-אדם לתפקד באופן יעיל בחברה ( סוציאליזציה , ( או לחדד את שכלו של החניך ו לאפשר לו מידה של אי-תלות ( אינדיבידואציה . ( מנאן אנו למדים : א . ההבח נה בין מטרות ויעדים איננה הבחנה מוחלטת וחד-משמעית . זו הבח נה של רמה או דרגה בלבד ולא הבחנה של מהות . במילים אחרות , מה שהוא מטרה בהקשר אחד יכול להיות יעד בהקשר אחר וההיפר , מה שהוא יעד בהקשר אחד יכול להיות מטרה בהקשר אחר . הנה כן : "לאמן ילדים בפעולות חשבון בסיסיות" יהיה מטרה ביחס ללימוד לוח הכפל ויעד ביחס להכשרת בני-אדם לתפקד באופן יעיל בחברה . יש כאן רצף ולא דיכוטומיה , כאשר נקודת ההבחנה היא , כאמור , שהיעד הוא תמיד ספציפי יותר מן המטרה . ואולם , " ספציפיות" היא עניין יחסי ולא מוחלט , והשאלה צריכה להשאל : ספציפי ביחס למה או כללי ביחס למה ? "סוציאליזציה" היא ללא ספק מטרה כללית , אולם יתכן ש יש נה מטרה כללית יותר שממנה היא נגזרת ומקבלת את צידוקה , כגון ה"אושריי למשל . ב . אותם יעדים יכולים להצביע על מטרות שונות . במילים אחרות , מן העובדה ששני מורים מציבים או דוגלים באותם יעדים , לא נובע שהם גם דוגלים באותן מטרות , שהרי אותו יעד יכול להגזר או לשרת מטרות שונות . ה יעד "לימוד לוח הכפל , " יכול להגזר או לשרת את המטרה "הכשרת בני-אדם לתפקד באופן יעיל בחברה" ( סוציאליזציה , ( אך הוא יכול גם להגזר או לשרת את המטרה של "חידוד השכל ופיתוח מידה של אי-תלות" ( אינדיבידואציה . ( יוצא , שלא נוכל לעמוד על טיבם של ה יעדים עד שלא נעמוד תחילה על טיבן של המטרות שמהן הם הופקו .

הוצאת דקל - פרסומים אקדמיים בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר