|
|
עמוד:10
עבודה גופנית , ובשלב הבא עבודה שברוח ;( שימת דגש על הכוונה , כי היא העיקר ; על המצוות הגופניות יש להוסיף מצוות רוחניות רבות ; המעשה הגופני הוא קושי והחמרה על הכוונה הרוחנית , והוא בא להוכיח את כנות הכוונות של המאמין ( בדרך זו צערו בעיקר חסידי אשכנז ;( המצווה הגופנית היא רק סמל להתרחשות רוחנית עליונה ( בדרך זו צעדו על פי רוב המקובלים . ( המשותף לכל השיטות בהן נקטו מחבריהם של ספרי מוסר יהודיים הוא הצד הפשרני : "לא לוותר על הרעיון האפלטוני של ניגוד גוף ונפש , ולא לוותר על הנורמאטיביות של המצוות המעשיות הגשמיות , אלא למצוא ניסוחים חדשים והסברים חדשים לצורך לשלב את שני הדברים כאחד . " למעשה "כל ספרות המוסר ן [ ... מיוסדת על פשרה רעיונית אחת גדולה , פשרה בין המסורת לבין התפיסות החדשות . " אין הכוונה לטעון שמחברי ספרות המוסר היהודית בכלל , וזו שביידיש בפרט , היו כולם בעלי מזג נוח ופשרני , ושיצירותיהם תמיד בעלות אופי קליל ונעים , אך מעצם טיבה של ספרות זו ה'יורדת אל העם' ניסו מחבריה לעתים קרובות לפשר בין דרישות גופניות והאמונה שהעיקר הוא בחיי הרוח הדתיים , או בין תיאוסופיות רוחניות גבוהות ומורכבות , ותפיסתן על ידי האדם הפשוט יותר . פשרנות שבאה לידי ביטוי , אולי בצורה המובהקת ביותר , בקו שמציג הרמב"ם על הצורך בהתנהגות "ממוצעת" ולא קיצונית לשום כיוון . נראה כי קו זה הנחה רבים מיוצריה של ספרות המוסר היהודיה . ספרות המוסר היהודית נסמכה תמיד על מקורות קדומים שהיו לה מקור סמכות , אך במסגרת המבנים והתבניות של המקורות הקדומים היא חידשה פעמים רבות מבחינה תוכנית . "קשר זה למסורת , ובעיקר לאגדה , רבה השפעתו על עיצובה הצורני של ספרות המוסר , שכן היוצר הימי ביניימי נזקק יותר לצורות הספרותיות שבאגדה מאשר לתכנים . " ואכן , אפשר להבחין היטב בנוסחאות דומות 'למראית עין , ' שמקורן ביצירות קדומות , והן חוזרות ביצירות מאוחרות יותר , בעוד שהתכנים מתחדשים ומשקפים , לעתים קרובות , זרמים ומגמות חדשניים . במקרים אחרים נשמר התוכן הקדום הן "משום שהצורך החיוני בעמדה סניגורית הגנתית לא נשתנה במשך הדורות , והן משום אחדותם הנפשית של הדורות , " המהווה גורם של נחמה לעם , שכן "עוון הדור מצטרף לעוונות הדורות הראשונים" ומכאן שגם הנחמה , שבאה לאחר עוונות הדורות 5 ראו : שם , עמ' כג . 6 ראו : שם , עמ' כב . 7 "רז רער רעכטי וועג פון גאטש דינשט איז רר מיטל וועג" = 1 שהדרך הנכונה לעבודת האל היא הדרך האמצעית . ( ( לב חכמים תס"ו , צח ע"א . ( ב"ט 8 ראו : תשבי ודן , עמ' טז .
|
|