|
|
עמוד:11
1933 מ 7 רע , 1 . 1 . 1933 החלטתי היום להתחיל לכתוב ביומן שקיבלתי ממניו שלי * . אין לי עם מי לדבר 1 כי בדר רחוק ואי אפשר לכתוב לו הכול כי הוא מבקש מכתבים יותר שמחים - ואני לפעמים עצובה מאוד ובודדת , ובכן נכתוב את מחשבותי והרגשותי ביומן ואולי זה יקל עלי . אני חושבת שאני צריכה לכתוב ביומן גם מזיכרונותי כי יש הרבה דברים חשובים שאני לא רוצה לשכוח אותם . חלום חלמתי שהייתי מאושרת מאוד . מניו שלי חיבק אותי וליטף אותי וסיפר לי כל מיני דברים ובסוף הוא אמר שהוא מוכרח ללכת וזהו זה - הוא רק שב מחוץ לארץ והביא איתו מישהו . אני לא זוכרת בדיוק מי זה היה - פתאום הוא לקח את האיש הזה איתו והם הלכו לבדם ואפילו לא הזמינו אותי ללכת איתם . אבל לא הספקתי לכעוס כי התעוררתי ונשאר לי רק החלום הטוב בזיכרוני יחד עם ההרגשה המרה שאני שוב לבדי . וכמה שמחתי שהגיעה בבוקר פוסטה [ דואר ] וקיבלתי סוף סוף מכתב ארוך ויפה שחיכיתי לו כל הזמן - מכתב ראשון מיוחד לי , רק לי ובו כל המילים שהיו לי בחלומות , כמה אני שמחה עוד עכשיו - חבל רק שיש לי כאבים ברגליים . אני לא יודעת מה יהיה איתי . שוב יש לי חום והרגליים שלי נפוחות . אולי זאת שושנה - ** יש לי באמת רושם כזה . הרופא אמר שאני מוכרחה להישאר במיטה וזה לא נעים לי . 2 . 1 . 1933 כמה אני גלמודה , היום אין איש נכנס אלי ולא שואל אותי מה שלומי ולא מביאים לי כלום - אולי אני אדפוק בקיר ואבקש את חייקה שהיא תביא לי משהו . אני חושבת שאני מוכרחה לקום לעבוד ברפת כי אין מי שיכול להחליף * מניו היה כינוי החיבה של בדר בפי דורה , וכן הוא נקרא על ידה "בדר" ו"מנדל . " ** שושנת יריחו ( ליישמאניאזיס ) היא מחלה טרופית נפוצה שנעלמת אחרי חודשים אחדים . במקרים קשים היא מותירה צלקות . היומן
|
|