|
|
עמוד:13
הדינמיקה הזאת מבוטאת באמצעות המונח "סימון גבולות" או "עבודת גבולות , " המאפשר ניתוח חברתי הקושר בין רמת המבנה לרמת היחיד , בכך שהוא מציע פנומנולוגיה של קלסיפיקציות . ( Lamont and Molnar 2002 ) סימון גבולות הוא פרקטיקה קוגניטיבית מתמשכת שעיקרה פרשנות של קטגוריות ממיינות , המשרטטת מפות מנטליות , מגדירה קבוצות חברתיות , מסמנת גבולות של שייכות והשתייכות , ובאמצעותה אנשים מבחינים את עצמם מאחרים - כלומר , הגבולות מייצרים תפיסה של העצמי . ברמה הקולקטיבית , סימון גבולות הוא האופן שבו קבוצות מייחדות את עצמן ומשמרות את מעמדן ביחס לאחרות . בחינת ייצור הגבולות הסימבוליים מחברת אפוא בין רמת המקרו של המבנה החברתי לבין רמת המיקרו של כינון זהויות אישיות , ומאפשרת לעמוד על המשמעויות הסובייקטיביות הנוצרות במיקומים חברתיים שונים . כאשר גבולות סימבוליים הופכים למוסכמים הם מתורגמים לגבולות חברתיים , כלומר לתבניות של אי שוויון בחלוקת משאבים והזדמנויות , או לתבניות של הדרה וסגרגציה . לכן הגבולות הסימבוליים ממשיים ומשמעותיים ממש כמו הגבולות החברתיים : הגבולות הסימבוליים קיימים ברמה הבין אישית , בזמן שהגבולות החברתיים מתבטאים בהתקבצויות של אנשים . ההמשגה של ייצור גבולות סימבוליים מאפשרת אם כן לראות את ההבניה האידיאולוגית המצדיקה את אי השוויון החברתי ( שם . ( אי שוויון יציב , ממושך , הוא לעתים קרובות תוצאה של הצטברות של תהליכים ארגוניים אינדיבידואליים ובלתי נראים לעין . כך למשל , קבוצות דומיננטיות משתמשות בקטגוריות דיכוטומיות כמו זכר ונקבה או שחור ולבן כדי להדיר קבוצות אחרות ולחסום את גישתן למשאבים ולהזדמנויות . ליליאן אבו טביך מראה כיצד החברה הפלסטינית ביישובים הערביים משתמשת בקטגוריות דיכוטומיות של בנות כפר או בנות משפחה לעומת זרות ( שהתחתנו עם בנים למשפחות מקומיות ) על מנת להדיר נשים פלסטיניות - כלומר כיצד גבולות סמליים מתורגמים לגבולות חברתיים ולתבניות של הדרה . בזמן שגבולות סימבוליים יכולים לשמר , להצדיק , ולעתים אף לכפות גבולות חברתיים , כמו במקרה של סטריאוטיפים , הם יכולים גם לאתגר גבולות חברתיים , כפי שקורה לעתים בחברות קולטות הגירה . לעתים גבולות סימבוליים הם כה בולטים עד שהם מחליפים גבולות חברתיים . כך , כישלון ניסיונו של פרוספר כהן , גיבור מאמרו של ירון צור , להשתלב בממסד האשכנזי של ימי ראשית המדינה , טומן בחובו תובנה בדבר בולטותם של הגבולות הסמליים שבין הקטגוריות "אשכנזי" ו"צפון אפריקאי" בתקופה זו . מונח ההביטוס שטבע פייר בורדייה מסייע להבנת מנגנוני סימון הגבולות . במונח זה התכוון בורדייה למערכת נרכשת של העדפות , כישורים , מיומנויות , קטגוריות מיון ואופני חשיבה ופרשנות , המאפיינת קבוצות ספציפיות . מערכת זו , לדבריו , Bourdicu 1977 ; 1992 , 52-65 ; Bourdieu and Wacquant 1992 , 115-140 . 5
|
|