|
|
עמוד:10
מתבודדים , יש המתכנסים בחבורות ויש המבלים רוב זמנם מחוץ לביתם . יש אשכנזים , עם הרגלי חיים מערב אירופיים , ויש יוצאי עדות המזרח וערבים , שעדיין שמורים אצלם מנהגים פטריארכ ליים וליכוד משפחתי . ועדיין לא מיצינו את כל הדרישות שמקורן בהרגלים ובתרבויות שונות . המשתכן שנולד בירושלים או בצפת , הרגיל לסביבה שהיא עשירה בעקבות העבר ומבטאת זמן אנושי והיסטו רי , שונה מן המשתכן שבילה את מרבית חייו בעיר חדשה כמו תל אביב או באר שבע . המשתכן הבא אל העיר מן הקיבוץ או המושב שונה מזה הבא מן המושבה הוותיקה - שהפכה לעיר , אך שמרה על המיתוס של עברה , כמו למשל ראשוךלציון או חדרה . יש גם הבדלים בתכונות אישיות , שבדורות האחרונים לא זכו לתשומת הלב של מי שעוסקים בשיכון , ובכללם האדריכלים המתכננים את המבנים ואת השכונות . יש אנשים המבקשים לחיות במקום תחום , מוקף וסגור . יש המבקשים פתיחות לחוץ , מרחב וחופש תנועה . נטיות אישיות אלו לסוג המרחב הפיזי והאנושי אינן מודעות בדרך כלל , אך הן קובעות את מידת שביעות הרצון של כל אדם ממגוריו . כך גם לגבי החופש לבטא טעם אישי בסידור הדירה והבית וסביבתם : יש המבקשים חופש בחירה ויצירה , ויש המבקשים להידמות אל הכלל הממוצע והטיפוסי . הנטיות האישיות והצרכים למיניהם אינם באים , בדרך כלל , על סיפוקם המלא - ובמיוחד במצב של מצוקת דיור , כשהביקוש למגורים עולה במידה ניכרת על ההיצע . במצב מצוקה כזה , שנעשה מצב כרוני ברוב חלקי העולם , נאלצים המשתכנים להתפשר עם המציאות ולהשלים עם המצוי והמוצע להם , אפילו אינו הולם את צרכיהם ואת טעמם . בישראל , כבארצות הגירה אחרות , היה השיכון לאחת הבעיות המרכזיות והחשובות במדינה . מספרם של המשתכנים בכוח המבקשים שיכון לעצמם ולבני משפחתם , הוא גדול מאוד , וכך גם מצוקתם . כאשר חלק ניכר מאזרחי המדינה זקוק לשיכון נאלצת המדינה לספק את הדרישה אפילו במחיר סובסידיות גבוהות ומאמץ כלכלי גדול . לעיתים קרובות נעשה הדבר יותר בשל חשש ממהומות ומרי אזרחי , מאשר בשל התחשבות בסבלם של האזרחים .
|
|