|
|
עמוד:9
פרק ראשון תמוטת האמנות החצרונית העובדה שהתפתחותה של האמנות החצרונית , אשר נמשכה כמעט ללא הפסק מאז סוף הריניסאנס , נעצרה במאה השמונה עשרה ואת מקומה ירש הסובייקטיביזם הבורגני , החולש עדיין בדרך כלל על תפיסת האמנות שלנו כיום , ! aim לרבים , אך ידועה פחות היא העובדה שתכונות מסוימות של הזרם החדש מצויות כבר ברוק 1 קו עצמו ושזניחת המסורת החצרונית חלה , לאמיתו של דבר , במחצית הראשונה של המאה השמונה עשרה . כי אף על פי שאיננו נכנסים לתוך העולם הבורגני לפני הופעתם של גרז ושארדן , הרי בושה ולארז'יליר מקרבים אותנו אליו קירבה רבה . הבמיה אל המונומנטאלי , הטכסי והחגיגי נעלמת כבר בראשית הרוקוקו ומפנה מקום לאופי עדין ואינטימי יותר . באמנות החדשה ניתנת עדיפות לצבע ולגוני ההבעה על הקו האובייקטיבי הגדול - והאיתן , ונימה של חושניות ורגש עולה מכל גילוייה . לכן , אף כי מכמה בחינות ה"מאה השמונה עשרה" אינה אלא ההמשך , וביתר דיוק < ההשלמה , של הפאר והיומרנות הבארוקית , הרי זרה לה עמידתה הבלתי פשרנית של המאה השבע עשרה על ה * "grand £ 0111 " כדבר המובן מאליו , יצירותיה , אפילו בשעה שהן מכוונות למעמדות החברתיים הרמים ביותר , אין בהן חותב ההירואיות הנקזגבה . אולם האמנות שאנו דנים בה כאן היא , כמובן , עדיין אמנות מסויגת מאוד , מעודנת מאוד , ואריסט 1 קראטית מעיקרה , אמנות אשר לדידה אמות המידה של הנעים הקונבנציונאלי מכריעות יותר מאמות המידה של רוחניות וספונטאניות , אמנות שפועלים בה לפי דפוסים קבועים , מקובלים על הכול וחוזרים ונשנים בלי הרף , ואשר אין דבר אפייני לה יותר מאשר טכניקת ביצוע מבריקה , אף כי לעתים קרובות מדי חיצונית בלבד . יסודות קונבנציונאליים אלה של הרוקוקו , שמקורם בבארוק , נעלמו בהדרגה ובמקומם באו התכונות האפייניות לטעם הבורגני . ההתקפה על מסורת הבארוק והרוקוקו באה משני כיוונים שונים י אולם היא מבוססת בשני המקרים על אותה התנגדות לטעם החצרוני . האמוציונאליזם והנאטוראליזם של רוסו וריצ'ארדסון , גרז והוגארת מכאן , והראציונאליזם והקלאסיות של לסינג ווינקלמאן , מנגס ודויד מכאן ; אלה כמו אלה מעמידים את אידיאל הפשטות ואת רצינותה של ההשקפה הפיריטאנית כנגד הנטיה החצרונית לגינדיר . באנגליה חל המעבר מן האמנות החצרונית לבורגנית מוקדם יותר והיה יסודי מאשר בצרפת , שם נמשכה מסורת הבארוק והרוקוקו במחתרת , והיא עדיין ניכרת בתנועה הרומאנטית . אולם בשלהי המאה , האמנות החשובה היחידה באירופה היא האמנות הבורגנית . אמנם אפשר להבחין בין זרם מתקדם לזרם שמרני "הטעם הגדול . "
|
|