פראנץ רוזנצווייג ודרכו אל היהדות

עמוד:ט

של רוזנצווייג . השקפת העולם שלהם היתה זו הליבראלית הרחוקה מכל דת , שמצאה את ביטויה הספרותי בעיתונים הליבראליים הגדולים , כגון ה'פראנק פורטר צייטונג , ' אשר סיפקו ליהודים את מזונם הרוחני . הבנה כלשהי מעמיקה של האמונה היתה מעבר לאופקם של העיתונים הללו ומעבר לאופקם של היהודים המשכילים בגרמניה בהתחלת המאה העשרים . והנה אירע כאן המקרה המוזר' שקבוצה של יהודים צעירים , ידידיו וקרוביו של רוזנצווייג , הרגישו פתאום שהתעורר בהם הצורך הדתי , שעליהם ' לצאת מן העולם של הפראנקפורטר צייטונג , ' ולחזור ולבנות את עולמם הרוחני כעולם של אמונה . בתוך הקבוצה הזאת היה רוזנצווייג זמן מה המפקפק . עולמו הרוחני היה מושרש בפילוסופיה האידיאליסטית הגרמנית . הוא הכין באותו הזמן מחקרים על שלינג והגל , אשר הקנו לו , כשהופיעו , שם נכבד . מחקרו 'תכנית השיטה הראשונה של האידיאליזם הגרמני' היה תרומה נכבדת להבהרת הקשרים שבין שלינג והגל . רוזנצווייג פקפק זמן רב אם לבצע את הקפיצה מן האידיאליזם הפילוסופי אל האמונה . בשבעה ביולי 1913 היתה לו שיחה , שארכה לילה שלם , עם ידידו א 1 יגן רוזנשטוק ( שנעשה אחר כר להיסטוריון' לסוציולוג ולפילוסוף חשוב ) על האמונה . אין אנו יודעים את פרטי השיחה ; רק זאת נדע , שהיא נסבה גם על התפילה . רוזנשטוק טען שגם האדם בן זמננו , כשהוא נתון במבוכה נפשית , יכול להתפלל , והעובדה הזאת , שאיש מדע כמו ר 1 זנשט 1 ק התייחס בכובד ראש כזה אל האמונה , שינתה את השקפת עולמו של רוזנצווייג מיסודה . מהפכה פנימית אדירה התחוללה בו . הוא כותב : 'יכול אני לאמר , שרק מאז יודע אני מה פירושם של החיים , פירושם של חיים עם בני אדם . ' האמונה כבשה את רוזנצווייג . אבל איזו אמונה ? חברו תזנשטוק ושני הדודנים ארנברג , כל אותה קבוצה של צעירים יהודים שנכבשו על ידי האמונה , היו תמימי דעה בכך , שהיהדות מתה ואיננה יכולה להרוות עוד את הצימאון הדתי , והם התנצרו ; ואחד מהם , האנס ארנברג , נינו , כמו פראנץ רוזנצווייג , של שמואל מאיר ארנברג t נעשה אפילו לכוהן נוצרי . כשנכבש אפוא רוזנצווייג לאמונה , היה מלכתחילה מובן להם מאליו , שגם הוא ילד באותה הדרך ויהיה לנוצרי . הוא התנה רק תנאי אחד ל הוא רוצה להתנצר כיהודי ומתוך יהדותו , לא כאפס מבחינה דתית , אלא כאיש המסיק , כפי שסבר , את המסקנה ההגיונית מתוך היהדות גופה . הלא כך ראה גם פאולום Samuel Meyer Ehrenberg ( 1773-1853 ) *

מוסד ביאליק

מכון ליאו בק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר