|
|
עמוד:11
הרומית . ( שכם היתה בירת שומרון בתקופה הרומית . היישוב בה לא נפסק מעולם , ולכן קשה לחקור אותה מבחינה ארכיאולוגית . למרות זאת , נתגלו בה בשנים האחרונות תגליות מרשימות המלמדות על עיר פוליס מפוארת עם מוסדות ציבוריים , לפי מיטב המסורת הרומית במזרח . ייבין פירסם קטעים מרשימים של רצפת פסיפס ממרכז שכם , שזמנה מאות ב-ג לספה"נ . בפסיפס סצינות מהמיתולוגיה היוונית , בעלי חיים ועיטורים צמחיים . לדעת המפרסם , משתווה רצפת הפסיפס משכם למיטב המסורת של אנטיוכיה והמזרח הרומי . בקירבת עסכר חשף ייבין מאוזוליאום מסוף מאה ב או ראשית ג לספה"נ . במבנה נמצאו כ 10 סרקופגים ועליהם שמות מן האונומםטיקון היהודי שומרוני . שרידיו של היפודרום גדל מידות נחשפו לרגלי העיבל , בכניסה לשכם החדשה . מגן חשף חלקים של הפתחים המערביים של ההיפודרום וכן חלקי מושבים באגף הדרומי . לאחרונה נחשף למרגלות הר גריזים תיאטרון , מהמפוארים שהתגלו בארץ ישראל . קוטרו של התיאטרון כ 110 מ' והיו בו כ 7 , 000 מקומות ישיבה . התיאטרון פעל ברציפות במאות ב-ו לספירה והוא מופיע על רצפת הפסיפס של מידבא . בקובץ זה מתפרסם מאמרו של זאב ספראי , הדן בתולדות היישוב בשכם ובשומרון - שתי הערים הגדולות של האיזור בתקופה הרומית . מאמר זה , המתבסס על המידע ההיסטורי והארכיאולוגי , מציג לראשונה סיכום של תולדות הערים ומתמודד עם הסברת העליות והירידות שחלו במעמדן . התפרוסת הכפרית של מערב שומרון היישוב הכפרי של מערב שומרון מימי בית ראשון ועד לתקופה הביזנטית , נחקר על ידי שמעון דר . מתברר , שכבר בימי המקרא היו באיזור חוות , כפרים קטנים ומעט ערים מרכזיות בנוסח 'יעיר ובנותיה . " בני ישראל שהתנחלו באיזור , למדו במהרה את סוד החקלאות ההררית , ובנו מדרגות ושדמות בכל יישוביהם . טרשים מזדקרים , חוסר קרקע ומקורות מים נובעים , לא מנעו מהמשפחות הישראליות את הקמת יישוביהן . בעבודה קשה אך שקדנית , הם הצליחו להוציא לחם מהסלע ופיתחו כמה ענפים שאמורים היו להפוך למקור העושר של ארץ שומרון . הגפן והזית ניטעו בכל סדק , ובעזרת מיתקנים חקלאיים תעשיתיים שהמציאו , הם הצליחו להפיק שמן זית ויין בכמויות ענק . הולך ומתברר , שבני ישראל היו אלה שהמציאו ושיכללו את בתי הבד והגתות והפכום ממיתקנים ביתיים קטנים למפעלי תעשיה של ממש . התפרוסת הבסיסית של חוות חקלאיות שאיכםנו בתי אב , כפרים שאוכלסו על ידי משפחות רחבות ומעט ערים מרכזיות ששימשו מקום מושבם של פקידי מינהל , כהונה ועשירי הארץ - לא השתנתה ביסודה במרוצת הדורות . חוט השדרה של ארץ שומרון נשארו היישובים הכפריים הקטנים , שהתבססו על חקלאות הררית עתירת עבודה וידע שעבר מאב לבנו .
|
|