|
עמוד:11
פתח דבר המחקר על היהודים בתקופת השואה הופנה כמעט אך ורק לעבר קהילות ישראל שהיו בשלטון הכיבוש הנאצי ובחסותו , שהרי היתה השואה הארוע המרכזי ללא אח ודוגמה בתולדות האומה . אף על פי כן מן הראוי שנסב את תשומת לבנו לאותם מאות אלפי פליטים יהודים שנתרכזו בעורפה הדרומי העמוק של ברית המועצות לעת מלחמת העולם השניה ומן הדין הוא שקורותיהם ייכללו כחלק אינטגראלי בחקר ההתנהגות והתגובות של היהודים באותה תקופה . מאז חיסול החלוץ" בברית המועצות בשלהי שנות העשרים לא נודע בה על " פעילות ציונית ורק בספטמבר , 1939 כאשר נפגשו יהודי אזורי פולין המסופחים עם אחיהם בברית המועצות , נתברר כי הגחלת לא כבתה . יש מעריכים שאותה פגישה של יהודי רוסיה עם יהדות לאומית , ציונית בחלקה הגדול , היתה ראשיתו של תהליך ההתעוררות הלאומית בקרבם , תהליך שנמשך והתגבר בימי מלחמת העולם השניה והגיע לבשילותו המרשימה בפרץ העלייה לארץ-ישראל בשנות השבעים ולאחריהן . באזורים שסופחו ב 1939 התחולל & עבר חד וחד משמעי של השכחת הציונות והעברית והמעבר ליידיש , ובסופו של דבר לרוסית , במערכת החינוך בשורה ראשונה . לא נודע על גילויי התנגדות או התארגנות כלשהי מצד גורמים לאומיים ציוניים ניכרים או מצד מורים , עסקנים מפלגתיים מרכזיים ומקומיים , נגד ההטמעה התרבותית . לעומת זאת ידוע כי שתי תנועות נוער חלוציות , השומר הצעיר" " ו ,, דרור , " הקימו באזורים המסופחים של מערב פולין אירגונ ם מחתרתיים שאליהם הצטרפו מאות חניכים בעשרות ערים ועיירות . אירגונים אלו אף הוציאו תומר הסברה והדרכה בדפוס . פרשיות אלה לא זכו אלא לפרסום מועט . פחות מזה נודע ברבים על הפעילות הציונית שנעשתה בברית המועצות בימי מלחמת הסובייטים נגד הגרמנים הפולשים וכמעט לא ידוע דבר על העזרה שהושיט היישוב היהודי בארץ ליהודים הפליטים שם .
|
|