פתח דבר

עמוד:8

למצוקות ולקשיים שבאו לידי ביטוי במחאה ולגבש מסמך עקרונות שכותרתו 'תכנון אחראי , שוויוני וצודק במדינת ישראל . ' מסמך זה התייחס לבעיות המרכזיות שזוהו בתכנון בישראל , כגון אתוס פיזור האוכלוסיה , אופיו המפלה והמפלג של התכנון בישראל והיותו תכנון היררכי , ריכוזי ולא משתף . האמירה המרכזית של המסמך היתה כי "יש לשנות את תפיסת התכנון בישראל מן היסוד ! נדרש שינוי עמוק במדיניות התכנון הקיימת בישראל , הן בהיבט של תכני התכנון ומאפייני המרחב והן בהיבט של תהליכי התכנון" ( מסמך עקרונות . ( 10 . 9 . 11 ספר זה מציע נקודת מבט דומה וגם שונה על השינויים הנדרשים בתפיסת התכנון בישראל . הספר מתמקד במתחים בין חזונם של הממסד התכנוני והמתכננים המומחים המשרתים אותו - המייצגים במידה רבה סדרים חברתיים , כלכליים ופוליטיים של הממסד ( המדינה , העירייה או הרשות המקומית ) - לבין הרצונות , התחושות והציפיות של יחידים ושל קהילות . בספר אראה כיצר מהווה פער זה מקור לרגשות תסכול , אי שביעות רצון , חוסר שייכות , פחד כלכלי וניכור , ואף לתחושות של אפליה ודיכוי , שהן למעשה הבסיס למחאה הגורפת שלביטויה אנו עדים בימים אלה . ההסבר לפערים אלה בין התפיסה הממסדית לבין היומיום מוצג בספר על ידי ניתוח היסטורי וביקורתי עדכני של מערכות התכנון הקיימות . בימים אלה מציעה הממשלה הצעות לשינוי המערכות הללו , כגון ההצעה לקידום הרפורמה בחוק התכנון והבנייה או הצעת חוק הוודלים , ששתיהן מציעות לקצר את תהליכי התכנון ואישור התכניות על חשבון שיתוף הציבור והשתתפותו . ניתוח ביקורתי זה רלוונטי גם להבנת התנהלותן של מערכות ממסדיות אחרות , הפועלות כמוקדי כוח שהשפעתם על חיי היומיום של האזרח עצומה . אמנם הניתוח בספר מתמקד בהשפעתן של מערכות אלה על אוכלוסיות מוחלשות , כגון הבדואים בנגב , האתיופים והפלסטינים במזרח ירושלים , אך כפי שמעידה המחאה המתחוללת ברחובות הערים בישראל , מערכות אלה משפיעות גם על המעמד הבינוני , היהודי , העירוני וה'מיינסטרימי . ' הדוגמאות המובאות בספר והמחאה המתחוללת ברחובות הערים ממחישות כיצד זהויות משפיעות על מיקום מרחבי ועל דרגות שונות של פיתוח מרחבי , נקודה שבאה לידי ביטוי גם בהתקוממות העכשווית נגד מצב שבו סקטורים שונים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר