הקדמה

עמוד:8

במסגרת תזת המודרניזציה והחילון , המציבה את הדתיות והחילוניות כשני קטבים מנוגדים , ותיארו אותה לרוב כמקבץ לא עקבי וחסר שיטתיות של נהגים , אמונות , ערכים וזהויות - מעין שעטנז של "גם זה וגם זה" או "לא זה ולא זה . " קיצורו של דבר , המסורתיות הוצגה כחסרת ייחודיות . טענתי היא שבחינה חיובית ואמפתיה , אך ביקורתית , של עולם המשמעויות , הערכים והזהויות המקופל במסורתיות מראה דווקא אה אופייה המודרני של עמדה זו . המסורתיות מציגה דגם של מודרניות שלאו דווקא מלווה בחילון , לפחות לא בחילון מלא של כל תחומי החיים . היא משכילה לנהל דיאלוג עם המסורת בלי ליפול קורבן לתפיסה המקבעת שלה . מעמדה ייחודית זו היא מציעה זווית ראייה חדשה לבחינת החילוניות בישראל . אמנם העמדה המסורתית אינה היחידה שמציעה חלופה כזאת ; התנועה הקונסרווטיבית והתנועה הרפורמית מציעות אף הן דגמים חלופיים לפתרון המתח שבין מסורת ודתיות לבין מודרניות . אבל נוכחותן של תנועות אלו בישראל מצומצמת למדי , ולכן בחרתי שלא לכלול אותן בדיון . ענייני בספר זה בזרם החילוני המרכזי , בעל הדומיננטיות המספרית והתרבותית , המגדיר את עצמו בעיקר על דרך השלילה ( חילוני הוא מי שאינו דתי . ( כפי שאתאר בהמשך ( ראו בעיקר בפרק השלישי , ( החילוניות בישראל אינה הומוגנית . לא כל ביטוייה זהים , ולא כולם נתונים לאותה הביקורת מצד בעלי העמדות המסורתיות . ישנן פרשנויות עשירות של חילוניות המציעות תשובות מורכבות לאתגר המסורתי ( וייתכן שיש לשייכן למערך עמדות מסורתי ולאו דווקא חילוני , ( אך אלו הן עמדות מיעוט , וכאמור לא בהן מתמקד ספרי . נקודת המבט המסורתית מאירה גם את האורתודוקסיה היהודית בישראל באור חדש , אך גם זה אינו עניינו של הספר . המסגרת התיאורטית הרחבה שתשמש לי לביסוסה ולהנהרתה של האפיסטמולוגיה המוצעת היא מה שמכונה לעתים "המהלך הבתר חילוני" post- ) . ( secular כוונתי לשיח האינטלקטואלי הביקורתי ההולך ומתעצם העוסק בחילון ובחילוניות וברשת הסבוכה של טיעונים , ערכים וזהויות הכרוכים במושגים אלו . השיח הביקורתי בוחן בדקדקנות את רכיבי תזת החילון והמודרניזציה - תזה שאפשר לראות בה מעין פרדיגמה , או מסורת מכוננת של שדות מחקריים ושל תופעות תרבותיות פוליטיות חברתיות מגוונות - ומבקש להציע שפה חרשה שתאיר באור חדש לא רק את העמדות המסורתיות ואת ביטוייהן המגוונים , אלא גם עמדות אחרות , קרובות או מנוגדות לה . העמדה המסורתית , ולא רק הפרשנות האורתודוקסית , משמשת כר פורה לביטויי מחויבות למסורת היהודית ולהיבטיה הפרקטיים . היא מצליחה לייצר את . 1 על יחסם של המסורתים לתנועות אלו ראו ידגר , 2010 פרק שביעי .

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר