הקדמה טובי פנסטר חיים יעקובי

עמוד:13

המשתמשים . את הנחת היסוד הזאת אמנם יש לבחון בביקורתיות , אך גם התמקדות בתופעת ההרס היצירתי מבעד לעדשה של פרויקט המודרניזציה או הקפיטליזציה היא חלקית . כפי שעולה מהמאמרים בספר , המודרניזציה והקפיטליזציה קשורות גם לפרויקטים קולוניאליים ולאומיים שבמסגרתם תחושת העליונות התרבותית של קבוצת המתיישבים על פני קבוצת הילידים משמשת הצדקה ערכית לפעולות תכנוניות ולהשבחה במרחב ( סעיד . ( 2000 פעולת ההרס של המרחב הנגזרת מעמדתו המקצועית של המתכנן אינה מוצגת אפוא כפעולת הרס לשמה , אלא כביטוי למודרניזציה ולנאורות תרבותית המצדיקות אותה . ( Yacobi 2003 a ) סוגיה זו עולה במובהק במאמרו של גיא פודולר , המנתח את התמורות המרחביות בסאול . עם פיצולה הרשמי של האומה הקוריאנית הוכרזה סאול כבירתה של דרום קוריאה , וכיום היא אחת הערים המאוכלסות ביותר בעולם . במאמרו פודולר מציע שבתהליך הצמיחה הפוסטקולוניאלי של סאול שזור ניסיון להגדיר ולהגדיר מחדש את זהותה הלאומית של דרום קוריאה באמצעות שינויים מכוונים בנוף העירוני ורצף של הקמה , הריסה ושיקום של אתרי זיכרון ואתרים היסטוריים בולטים בעיר . פעולות אלה מלוות בשיח פוליטי שמתווך ביניהן לבין תהליכי הבניית הזהות הקוריאנית . הזיקה בין עקרונות התכנון המודרניסטי ובין ההיסטוריה הקולוניאלית עולה במאמרה של ליאורה ביגון , העוסק בעיר דקר שבסנגל . כפי שכותבת ביגון , דקר נבנתה על פי מאפיינים קולוניאליסטיים צרפתיים שביקשו ליצור לא רק מערכת מוחלטת של שליטה באוכלוסייה הילידית , אלא גם חלופה מרחבית מודרנית לכפרי המקומיים . מאמרה של ביגון מתרכז בתקופה הקולוניאלית ובשנים שאחריה - מייסוד דקר במאה ה 19 ועד לשנות השישים של המאה ה - 20 ובוחן את המדיניות הקולוניאלית הצרפתית באשר לשמות רחובות בעיר לעומת אוצר המילים שיוחס לרחובות ולמקומות על ידי התושבים האפריקנים . טענתה היא שההדרה של האוכלוסייה המקומית מהשכונות האירופיות הועצמה בין השאר על ידי מדיניות מתן השמות לרחובות , ששיקפה את הזיכרון הרשמי שהשלטון הקולוניאלי ביקש לטפח והוקיע את ההיסטוריות ואת הזהויות האפריקניות . לאלה לא הוקצה מקום במרחב שהאירופים תפסו כמרחב שישמש מודל למקומות נוספים במושבות של מערב אפריקה . השער השלישי - "מרחוב הזיכרון המתנגד" - מדגיש את ריבוי השחקנים והנרטיבים המעורבים בתהליכי מרחוב הזיכרון ומאתר את הפעולות שנוקטות קהילות הנמצאות בשוליים הגיאוגרפיים והחברתיים כדי לעצב את המרחב לפי 2 תפיסות שונות מאלו הממסדיות . ההכרה בריבוי הקולות הבאים לידי ביטוי בעיצוב המרחב מתפתחת בשנים האחרונות וגורעת במידת מה מכוחם הבלעדי . 2 ראו Jacobs 1996 ; Hillier 1998 ; Sandercock 1998 ; Fenster 2004 b

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר