|
|
עמוד:7
פתח דבר ספר זה הוא פרי התעסקות של שנים אחדות בכתבי הרודוטוס , בראשית ההיסטוריוגרפיה בעמים ובהבדל בין זו לבין כתיבת דברי הימים בישראל בתקופת המקרא . עיקר הדגש מושם על השאלה , באיזו מידה מותר להתייחס לחומר ההיסטורי הרב הנמצא ב'נביאים ראשונים' כאל היסטוריה גרידא , מבלי לתת את הדעת על מטרת החיבורים האלה . בספר הצבתי לי שלוש מטרות : הראשונה היא לקרב לציבור הישראלי את 'אבי ההיסטוריה' ותוך כדי כך גם להשיג את המטרה השנייה — לשרטט בקווים כלליים את התהוותה של אמנות הכתיבה של דברי הימים , המבוססת על השאיפה למצוא את האמת העובדתית של מה שהתרחש בעבר הרחוק או הקרוב . המטרה השלישית היא הקשה ביותר להשגה , ולו רק חלקית . ברצוני לנסות ולפתור כמה אי הבנות בנוגע לתכליתה , ליכולתה ולהגבלותיה של מה שמכונה בספרות של תקופת התנאים והאמוראים ' חוכמה יוונית , ' ובראשה , כמובן — כתיבה יוונית של דברי הימים , שאין לה ולא כלום עם עבודה זרה או עם נסיונות להעביר אדם על דעתו ודתו . יחד עם זאת , היה ברצוני להראות לקורא קורטוב מן החיוב הרב שביוונות ללא כחל ושרק , שהיא כביכול טובה יותר מכל תרבות אחרת . נראה לי , שכיום שוב אין לחשוש מנטייה לעבודה הזרה היוונית או מהפיתוי להיאחז באמונות הטפלות של המיתוס שכבר בימי הרודוטוס מקומם לא הכירם בקרב המשכילים היווניים , ולמעשה ניתן לראות כבר אז את הפירות האמתיים של חוכמת יוון בתחומי החיים השונים . חובה נעימה לי להודות לאלה שעזרו , בזמנים שונים ובדרכים שונות , בהכנת הספר . הפרופסורים יוחנן גליקר וישראל רול מן החוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב היו לי לעיניים בתחום הפילוסופיה היוונית ובחקר הממצא הארכיאולוגי מארץ יוון ; פרופ'
|
|