|
|
עמוד:5
תמונת מצב זו עולה גם ממחקרה של דפנה הירש העוסק בחינוך אימהות מזרחיות להיגיינה . הירש פורשת במאמרה את המסרים התרבותיים שהעבירו לאימהות היישוב תחנות הבריאות של הדסה . לצד חינוך להיגיינה קיבעו האחיות את התפיסה בדבר נחיתות עדות המזרח והחוגים האורתודוקסיים . באימהות האירופיות ראה הממסד הרפואי אימהות ' מפריזות , ' ואילו האימהות המזרחיות והאורתודוקסיות נתפסו כ'מזניחות . ' גישות תרבותיות אלה שהפיצו תחנות הבריאות חיזקו את הבידול העדתי שרווח ביישוב . המדיקליזציה של האימהות הייתה הליך רווח בתקופה שבה ביקשה הרפואה להגדיר מחדש את האימהות והוא ' היה כרוך לא רק בהנחלת דגמים של התנהגות וטיפול בילדים , אלא גם בניסיון לעצב מחדש את אופיין של הנשים וכן את מבנה היחסים בתוך הקהילה , ' כמו שטוענת הירש . מצד אחד המדיקליזציה שיפרה את מצבן הרפואי וההיגייני של הנשים , אבל מן הצד האחר ההוראות הרפואיות המרובות שנועדו להשיג שיפור זה נישלו אותן משיקול דעתן והכפיפו אותן כליל לצוות הרפואי . המדיקליזציה הפקיעה מהאם לא רק את שיקול דעתה העצמאי , אלא גם את עצותיהם ואת תמיכתם של בני משפחתה ורעותיה . כתוצאה מכך הופקעו הילדים מאימהותיהם ומקהילתם והיו נתונים למרותו של הסגל הרפואי . במדיקליזציה של האימהות התגלמה התפיסה של ' האימהות המדעית , ' שעל פיה נתפסה האם כלקויה מעצם הגדרתה . תפיסה זו הייתה תשתית לפעילות רחבת היקף של הצוות הרפואי המטפל באימהות , ודוגמה לכך הוא מפעלה הרפואי של ד"ר אהרונובה . בצוות הרפואי היו נשים רבות – רופאות שהתמסרו לרפואת נשים , אחיות בריאות הציבור ועובדות סוציאליות – כך שאת השינוי החשוב הזה של תפיסת האימהות יצרו נשים למען נשים . עניין אחר הנידון בשער זה קשור לקשיי ההגירה . בשנות המנדט לוותה העלייה ארצה בקשיים כלכליים ומשפחתיים ובפקפוק בכשירות ההורית , ומצב זה נתן את אותותיו בבני הנוער שפשטו ברחובותיה של העיר העברית הראשונה . מאמרה של תמי רזי עוסק בתופעה הקרויה ' נוער עזוב' ומתמקד באימהות ובבנותיהן . עובדות הרווחה בתקופת המנדט חששו כי בשל המצוקה הכרוכה בהגירה , הנערות ששוטטו ברחובות תל אביב ואימהותיהן עוסקות בזנות . חשד זה התעורר בשעה שביישוב רווחה הציפייה שהאם הלאומית תשמש מופת לילדיה , ואולם בשל אזלת ידן של אימהות אלה בטיפול בבנותיהן , לא אחת הן פנו אל רשויות הרווחה בבקשה לקחת את בנותיהן החשודות תחת חסותן ולהחזירן למוטב . ההתמקצעות של מוסד האימהות הייתה אפוא חרב פיפיות : היא האדירה אותו מזה ופגעה בתפקוד האימהי מזה . בת שבע מרגלית שטרן מציינת במאמרה על האימהות בחברה הציונית כי התפיסות החדשות של האימהות קיבעו את מקומן של הנשים בחברה , אך גם אפשרו להן ' להשתמש בתפקידיהן הביולוגיים כערוץ להגדרה מחודשת של המרחב הציבורי . ' לדבריה , תפיסות אלה רווחו בכל מגזרי החברה היישובית , הפועלית והאזרחית כאחד , שכן האימהות הייתה ' ערוץ מרכזי בתהליכי בינוי אומה' ולידת הצאצאים נתפסה כ'משאב
|
|