|
|
עמוד:13
שירה " ? מאת ז'אק דרידה . הדי השיחה והטקסטים נטענו במשמעויות אחרות , שעלו עם המעבר משפה לשפה ומהקשר להקשר , אך בליבת הספר נותר מפגש , כמעין תפילת יחיד בצוותא . כהזמנה לתפילה . האכסניה שיחה על תפילה מול אולם גדוש סטודנטים לארכיטקטורה לא הייתה אירוע חריג ב'קופר corf בסוף המאה הקודמת . אופיו של המקום עוצב באותן שנים בדמותו של הדיקן , ג'ון היידוק , האדריכל החזוני , גבה הקומה ובעל הקול העמוק , שיצר גם כצייר וכמשורר והיה מורה ומחנך רב-השפעה . היידוק , אמריקני ממוצא צ'כי , ראה בארכיטקטורה אתגר הומניסטי ורוחני . יצירתו רוויה באיקונוגרפיה נוצרית , בנושאי קורבן וסבל ובטרנספורמציה תמידית בין מלאך לאדם , והחללים שעיצב תוכננו כדי להכיל ממד אנושי-פיזי ומטפיזי כאחד . כך עוצב גם האולם מרובה החלונות , שהמפגש נערך בו . וכך , בפתח דבריי בסימפוזיון הבאתי בהקשר זה את דברי רבי אבא : " לעולם יתפלל אדם בבית שיש בו חלונות" ( ברכות ל"א , ע"א . ( מקום מיוחד הוקדש בעבודתו של היידוק לעקבות השואה ; שיאו - ביצירתו "קורבנות" , ( Victims ) אתר הנצחה , המתוכנן כאירוע שבו נעים בעלי תפקידים מבעד לחללים טעוני סמליות , כשהם מגלמים בפעולותיהם את גלגול הזיכרון של מה שנמחה . בגישה זו , שבה מהווה האדריכלות צומת של הניסיון האנושי , Hejduk , John , Victims , Text 1 , Architectural Association , London , 1986 2
|
|