|
|
עמוד:11
למפעל היחיד שהוא בעל ערך כלשהו : סוג של השגת ישועה הנובע מעצם היכולת לחרוג מן הקונטקסט הפרטיקולרי לעבר אופק של משמעות אוניברסלית . בהקשר זה אינני יכולה להשתחרר מן הרושם שהותירה בי הרצאה שנשאה נינה רודניק והציגה בה את הפורמליזם הרוסי מבית מדרשם של רומן יקובסון ויורי לוטמן ( ראו ( Alexandrov 1998 שעליו היא מסתמכת בפיתוח מושג "התרבות הגבוהה" שלה . הרצאה זו הבהירה היטב את רוחב המטרות וגם את עושר הכלים שמציע הפורמליזם הרוסי להבנה מהי תרבות , המתמקמת על פי השקפה זו בין ארבעה מושגי יסוד : העצמי , האחר ( או הזר , ( השפה והמשמעות . העצמי והאחר הם יחידות עצמאיות , אבל יש ביניהן קשר הדדי - שהרי אין חשיבה מונולינגוויסטית , השפה תמיד נאלצת לעכל את הזר לה כדי ליצור , וכל אקט של קריאה הוא דיאלוג בין דובר למקשיב . מכאן האיסור "לכפות" משמעות על הטקסט , כפייה המשולה להפניית המבט מן האחר לאני ולאינטרסים שלו אגב ניצולו של האחר . דבר זה נכון בתחום הפסיכולוגיה - היינו בתהליך ההבניה של האני - וגם בתחום הלשון ובתחום המוסר . מכאן עברה רודניק להצגת ששת הפרמטרים הבסיסיים של יקובסון בניתוח כל פעולת תקשורת . לכל אקט של תקשורת לשונית יש במסגרת זו שש פונקציות בסיסיות שעניינן בדובר , בנמען , בהקשר , במסר עצמו , ביחס בין הדוברים ובקוד שהתקשורת מתרחשת בתוכו . הפרמטרים הללו הם אוניברסליים , ומאחר שהם מייצגים ערכים פורמליים הם גם אינם ניתנים לפרשנות . ללא ספק , טוען יקובסון , כל טקסט הוא בבחינת דיאלוג בין דובר למאזין . ואולם הקורא אינו חופשי לעשות בטקסט כרצונו , מפני שהטקסט מכיל "אינדקסים הרמנויטיים" ( הקוד שבתוכו מתרחשת התקשורת ) שהם בעלי פונקציה מטא לשונית . לפי יקובםון , הטקסט אכן מציג מעין "תודעה עצמית" לגבי המשמעויות שהוא יכול להכיל . האינדקסים ההרמנויטיים מייצגים את גבול הפרשנות . תקצר היריעה לתאר פה את יופייה ואת בהירותה של הרצאה זו . את הפרות המעשיים של יישום המסגרת שבחרה רודניק אפשר לקרוא במאמרה על מיכאל גנדלב הנכלל בספר זה . ואולם לא מיותר להזכיר בכמה מילים את עקרונותיו של שותפה לדעה , דימיטרי סגל , אשר ניסח את הפרויקט שלו במונחים שאני מבינה אותם כמעין תרגום מעשי להשקפה על התרבות שהציגה רודניק ויישומה לשדה התרבותי ה"רוסי עברי . " לפי סגל , אימצו היהודים הרוסים את ההשקפה המזהה תרבות עם תרבות "גבוהה , " שהיא מערכת ערכית שהסובייקט מקבל . 4 את עמדת המיעוט - שאיננה עמדתי וגם היכרותי עמה אינה היכרות מחקרית - אציג באמצעות הרצאתה של נינה רודניק והתייחסותי אליה , שתהיה מפורטת יותר מהתייחסותי לעבודות המחקר האחרות . אמנם נוצר כאן חוסר סימטריה מסוים בהשוואה להרצאות אחרות , מרתקות לא פחות , אך חשוב לי להציג בפירוט דווקא את עמדת המיעוט , כדי לתת לה את המקום הראוי מול עמדת הרוב , המתבטאת במרבית המאמרים שבספר המדברים בעד עצמם וגם בהקדמות לשערי הספר הנדרשות אליהם במישרין .
|
|