פתח דבר: האתיקה של המפגש עם ה"זר"

עמוד:10

ושלישי - היו יותר משליש מחברי הקבוצה . ההשתתפות המסיבית של הישראלים הרוסים בעיצוב הפרויקט הזה והנוכחות המרשימה של הצעירים הן המאפיינים הדומיננטיים שקבעו את קווי המתאר של הפרויקט . הן ייצרו גם את הלהט שהושקע בו ובהגנה על עמדות עקרוניות מנוגדות ששבו ועלו כמעט בכל הפגישות , ועליהן אתעכב להלן , כמובן מנקודת המבט האישית שלי שהבאתי לדיונים . עבודת הקבוצה התאפיינה מראשיתה במגוון הרחב של הנושאים שהועלו לדיון . מאלה חשוב להזכיר את ההיסטוריה וההיסטוריוגרפיה של יהודי חבר המדינות לפני הגיעם ארצה ; ה"רוסיות" כמסמן בתרבות ובחברה בישראל ; חותם הסובייטיות על הזהות היהודית בברית המועצות ; זהות נשית בהגירה ; פרקטיקות תרפויטיות בטיפול במהגרים רוסים ; האינטליגנציה כמסמן זהות של יהודי ברית המועצות ; ספרות ושירה רוסית בישראל ; מהגרים קווירים והזהות הלאומית הישראלית ; להקות רוק של יוצאי חבר המדינות וכן הלאה . ואולם בכל הדיונים שהתפתחו בעקבות ההרצאות ובכל המושבים שנדונה בהם ספרות המשנה שהתלוותה להרצאות הלכו ונחשפו שני מושגי מפתח שהיו מוקדים של חילוקי דעות , אי הסכמה ולעתים קונפליקט של ממש . לא במקרה היו המושגים הללו "תרבות גבוהה" לעומת "תרבות כזהות" או "תרבות כשיח . " על מושגים אלו אנסה כעת להרחיב מעט את הדיבור . מיעוט בעל קול חזק ודומיננטי בתוך הקבוצה הגן על הדעה - שלדבריו היא הרעה הרווחת בציבור הרוסים בישראל - שהמושג "תרבות" מסמן תהליך של ייצור משמעות בתיווך של שפה אנושית ובזיקה לערכי מוסר אוניברסליים . בתפיסה כזו , שיח שאינו מציג את ערכיו כערכים אוניברסליים אינו ראוי להיכלל בקטגוריה של " תרבות . " בהקשר הרוסי , כך נטען , תרבות היא תרבות גבוהה . הפרשנות של תוצרי התרבות הללו מיוצרת תמיד בדיאלוג בין הקורא - הסובייקט - לבין הטקסט / ארטיפקט / פעולה של האחר המתכונן תמיד על בסיס אתי . כשם שהצו הקטגורי של קאנט אוסר לראות באחר אמצעי בלבד להשגת מטרה הטרונומית מבחינתו , כך חובתנו המוסרית בפרשנות של תוצרי התרבות היא לנסות ולהבין את תוצרי האחר כהווייתם , היינו תוצרים בעלי אוטונומיה משלהם . במסגרת השקפה כזו תרבות מוגדרת כמקום שנשללים בו אינטרסים פרטיקולריים ומאבקי כוח ונפתח בו הפתח חלקית ולא יהודים , אנשים ונשים בעלי רקעים תרבותיים , דתיים ופוליטיים מגוונים , שהגיעו לישראל בעקבות הפרסטרויקה בעיקר בגל הגדול של ההגירה בתחילת שנות התשעים . למחברי המאמרים בספר רעות שונות בנוגע למונח "רוסים" ובנוגע למשמעות השימוש בו במירכאות או בלעדיהן , ולהם חופש הבחירה איך להשתמש בו . בכותרת הספר בחרנו להקיף את המילה רוסים במירכאות , המשקפות את היותו מונח תרבותי ישראלי טעון . . 3 בחרתי להעמיד את המושגים "תרבות" ו"שיח" שנדונו בקבוצה על שני קטבים , גם אם איאלץ לרדד מעט את הוויכוחים ולהריר מהצגתי חלוקות משנה והגוונים עדינים יותר בכל קוטב .

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר