הרישות הפועליות הסתמיות במשנה ובתוספתא

עמוד:4

" ה + בינוני , " ולא ליהפך לשס עצם , כגון "מי שחלה" ההופך לשם עצם כשהוא בא 4 בצורת "החולה . " הסינונימיות הסמנטית המתקיימת בין הצורות הפותחות רישה פועלית סתמית אינה נועלת את הדלת בפני אפשרות של סדירות סגנונית , להפך , היא מאפשרת למשתמשי הלשון לייחד להקשרים מיוחדים צורות פתיחה מיוחדות . מאמר זה מנסה להתחקות אחר ההקשרים המיוחדים המשפיעים על בחירת הצורה המיוחדת מתוך מלאי הצורות הסינונימיות . הקורפוס שנבדק הוא המשנה והתוספתא , שני החיבורים ההלכתיים העיקריים מתקופת התנאים , שחלק גדול מההלכות המנוסחות בהם במבנה של רישה + סיפה נכנס לגדר רישה פועלית סתמית . . 2 "העושה" צורת "העושה" היא הצורה הרגילה לפתוח בה רישה פועלית סתמית כאשר ההלכה אינה המשך להלכה קודמת ( ראה להלן סעיף , ( 4 אלא עומדת לעצמה כהלכה 5 חדשה . והואיל ויכולים להיות חילוקי דעות לגבי השאלה מתי הלכה היא חדשה ומתי היא רק ממשיכה הלכה קודמת , מוטב לבדוק באותם מקומות שסביר להניח שהכול יסכימו שהם פותחים הלכות חדשות . מקומות אלה הם בראש ובראשונה 6 ראשי הפרקים במשנה ובתוספתא . מתוך 952 פרקים 524 ) במשנה , 428 בתוספתא ) 187 פותחים ברישה פועלית סתמית . 172 מן הרישות הללו ( 92 % ) פותחות ב"העושה . " עובדה מספרית זו לבדה מצדיקה לראות ב"העושה" את הצורה הרגילה , הבלתי מסומנת , ( unmarked ) לפתוח בה רישה פועלית סתמית ללא צורך בבדיקת חמישה עשר החריגים . אף על פי כן נבדקו החריגים , וברוב המקרים נמצאה סיבה לשונית סגנונית האחראית , ככל הנראה , להעדפת השימוש בצורה חלופית . בחמישה מקרים מופיעה הצורה "מי שעשה , " והסיבה לכך היא שצורה זו מורה על האספקט הפרפקטי , של השלמת הפעולה , דבר המהווה תנאי הכרחי להחלת 7 הדין המפורש בסיסה -." מי שהפך את זיתיו ואירעו אבל [ או ] אונס או שהיטעוהו - טוען קורא ראשונה ומניחה לאחר המועד" ( משנה מועד קטן ב , א ;( "מי שאמר : הריני . 4 בנדויד כבר עמד על כך שצורת "ה + בינוני" הופכת לעתים פועל לשם עצם , ולכן סינונימית לצורת העבר ברישה הלכתית ( בנדויד , לשון , עמ' . ( 616 . 5 "מצוי ביותר דגם של מקרה הלכתי הפותח בבינוני והוא ממשיך והולך בלשון פעל ( כגון : ' הנוטע לתוך שלו והבריך לתוך של היחיד ' ... ( משנה ביכורים א , א " ( ( מישור , מערכת , עמ' . ( 31 . 6 בנדויד ראה ב"העושה" "פתיחה טיפוסית של פרק במשנה" ( בנדויד , לשון , עמ' . ( 675 . 7 הדוגמאות מובאות , להוציא הפיסוק שהוכנס לתוכן , כנתינתן בתקליטור "מאגרים" של

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר