יאמבוא האירופית מתאפיינת בגיוון ואולי אפילו בפילוג בין דרכי חשיבה וחוויה . היה זה אחד המוטיבים המרכזיים של חיי הרוח האירופיים לקראת תחילת המאה העשרים, ובמיוחד של הפילוסופיה הגרמנית, שאוקשוט הצעיר הושפע ממנה רבות . לא הדיאגנוזה הכללית הזאת מייחדת את גישתו של אוקשוט, אלא אופן התייחסותו אליה . בדרך כלל הפילוג בחוויה המודרנית נתפס כפגם או לפחות כמצב בעייתי, ועורר שתי התייחסויות עיקריות . מצד אחד, נמשכו ניסיונות פילוסופיים למצוא דבר מה אשר עשוי לאחד את השפות השונות של החוויה המודרנית . בהקשר זה אפשר להזכיר את זרם האידיאליזם הבריטי אשר הושפע מאוד מהפילוסופיה ההגליאנית וניסה לפתח תפיסה כוללנית אשר ביקשה להתוות את הדרך אל מה שכונה “המוחלט” או “האבסולוטי” של היקום . נוסף על כך, יש לציין גם את “פילוסופיית החיים” — רעיון פילוסופי שהיה מזוהה בעיקר עם ההוגה הצרפתי אנרי ברגסון וניסה להתגבר על מצב הפילוג באמצעות תפיסת החיים כזרימה בלתי פוסקת ובאמצעות הדגשת החוויה האינטואיטיבית . מצד שני, היו שזיהו את הריבוי ( או הפילוג ) כמצב הבסיסי של המודרנה — מצב שאין ממנו מוצא נראה לעין . למשל, ההכרה בפלורליזם של...
אל הספר