|
|
עמוד:12
לדריכות , לביקורת עצמית ולרפלקסיה מתמדת . הסובייקט מתמקם בעמדה האופיינית לתודעה העצמית : הוא גם הסובייקט וגם האובייקט של עצמו . הוא מתייחס אל עצמו , בוחן את פעילותו ומסיג אותה לאחור . מאחר שבתודעה זו הסובייקט זהה לאובייקט , ומאחר שהתודעה העצמית איננה מתגבשת מחוץ להווייתו הממשית של הסובייקט - תוצאת הרפלקסיה הביקורתית היא מעשית : הסובייקט הריבון אכן ממקם עצמו מחדש , מרסן את נטייתו לראות בעצמו את מקור הפעילות והצידוק של הפעולה המוסרית : הוא מתייחס אל האחר ופתוח למה שמופיע בפניו . האתיקה של הנסיגה העצמית איננה תנועה חד פעמית ; היא מסע קיומי שהסובייקט נוטל על עצמו כיש פעיל . יתרה מכך , זוהי תנועה מתוחה , שכן הסובייקט לא אמור לוותר על מעמדו כיש פעיל ; אדרבה , פעילותו היא מתמדת והיא חייבת לנוע פנים ואחור בתוך המרחב שגבולותיו נקבעים על ידי שתי סכנות סותרות : סכנת כינון הזולת מצד אחד , וסכנת השתלטות אלימה של 'אחר' על הסובייקט , מצד אחר . פרקי ספר זה הם ניסיונות חוזרים ונשנים לעקוב אחר תנועת הנסיגה הפנימית בהיבטיה השונים ; לחשוב אותה מחדש באמצעות ביצועה הממשי . הספר אינו מציע תיאוריה כוללת של הנסיגה העצמית , אם כי הוא חוזר ועוסק בה . בראש ובראשונה הוא משרטט את התנועה הדיאלקטית של הנסיגה הפנימית במרחבי פעילות שונים בחיינו . כל פרק מתמקד במרחב מסוים ומאיר בו את תנועת הנסיגה הפנימית הניבטת ממנו . למרות האמור , הפרק השני , שהוא ליבת התזה , מציע בצורה מפורטת יותר את התמה של הנסיגה העצמית . ספר זה הוא ספר אישי אבל לא פרטי . הוא אישי משום שהוא משקף רפלקסיה מתמשכת שלי , כאדם ריאלי , על הקיום האישי הקונקרטי שלי , כיש המצוי בזיקה עם מה שמעבר לו . הוא אינו פרטי שכן התוכנות שבו , כדרכן של תובנות , חורגות מהאישי ומציבות אפשרויות מחשבה חדשות . הספר נולד משיחה מתמשכת שלי עם חבריי ועם בני שיח קרובים המלווים אותי לאורך השנים - בני שיח ממשיים וטקסטים שמאחוריהם עומדים אישים ממשיים . מתוך פגישות מתמידות ומתמשכות שלי איתם נתרקמו וגובשו התפיסות המנוסחות בספר זה , והן מזמינות את הקורא להמשיך עמי שיחה זו . כתמיד , אני אסיר תודה לחבריי ולתלמידיי , שותפיי בעיצוב חלקים שונים של הרעיונות המשורטטים בספר זה . תלמידיי בתכנית ללימודי
|
|