|
|
עמוד:13
הפרק השלישי עוסק בנקודות זמן המקדימות ( ו / או המשיקות ) לעלייה הראשונה , כאשר השיח המתנהל כאן מתמקד בעולם היהודי בתפוצותיו , וביחסו למהפך ההיסטורי המסעיר של ראשית התיישבות יהודית חקלאית בארץ ישראל . שני המאמרים הבאים עוקבים אחר התגייסותה של תנועת 'חיבת ציון' לשירות העלייה הראשונה . מרים קצ'נסקי מפנה את תשומת הלב לדרכי התעמולה ( ביידיש ) שהפעילה התנועה באמצעותם של דרשנים ובדחנים , כדי לעורר יהודים ולעודדם להתיישב בארץ . תופעה זו , שלא נחקרה עד כה , מפתיעה - בגלותה את הקשר שנוצר בין המנהיגות המשכילית העברית של ' חיבת ציון' לבין סוכני תרבות לא ציוניים , שנחלצו , בגיבוי רבניהם , לעזור לתנועת 'חיבת ציון ; ' או במילים אחרות , כיצד על ידי הכלים התיאטרליים שעמדו לרשותם , והקהל שנהר להופעותיהם , השכילו הבדחנים - בקהל של חתונות ושמחות - והדרשנים מעל בימת בית הכנסת , לשבות את לבם של קהלים רחוקים וקרובים להגביר את העלייה ולהרחיב את מעגלי התנועה . בהיותה הגוף הפעיל בתהליך העלייה וההתיישבות , ביקשה תנועת 'חיבת ציון' להעמיד גם המנון לאומי ליישוב החדש בארץ ישראל . תנועה זו - שעודדה את חבריה להגשים חלום דורות : ליוותה אותם בבניית יישובים חקלאיים , ועקבה וסייעה בהתאקלמותם הכלכלית והמשקית - עודדה גם לגבש סמלים לאומיים . אלא שניסיון זה להמנון , כשל שוב ושוב . אליהו הכהן , חוקר הזמר העברי , מעלה כאן פרשה בלתי ידועה שעניינה סדרה של יוזמות בלתי נלאות שנעשו על ידי מנהיגי 'חיבת ציון' במזרח אירופה , משוררים ומוסיקאים , להעמיד את ההמנון הנכסף ' ) התקווה' היה אז רק 'עוד שיר ציוני . ( ' הכהן מתמקד בין היתר גם בתיאור מהלכיהן של התחרויות לכתיבת ההמנון שהתנהלו שם , וכמובן - עיון בהמנונים המתחרים . הפרק האחרון , המשלים את השיח בין התקופות , חוזר לארץ , והפעם לישראל של סוף המאה העשרים . המחקרים המתפרסמים בו מבקשים לבדוק כיצד לאחר שנים של אדישות והעדר עניין בהיסטוריה של העלייה הראשונה - פועלים כעת גורמים בציבוריות הישראלית - לשמר את מה שנותר במושבות , כדי לשחזר את אלבום הילדות הקולקטיבי שלנו . מחקרים אלה קושרים הווה בעבר , ומביאים בתוך כך הדים מן הדיונים שאינם יורדים מסדר היום הציבורי תרבותי על אודות שימורו של העבר הארץ ישראלי כסיפור , כנוף , כמבנה וכאתר . עפרה קינן ועמוס רון , החוקרים את התרבות המוזיאולוגית ככלי לשימור מורשת , מציגים את אחד הפתרונות הטכנולוגיים החדשניים לשימור ולאיסוף : המוזיאון הווירטואלי . במחקר זה הם מתחקים אחר טיבו של מוזיאון זה , דרכי פעילותו , וכיצד הוא תורם לקהילה לארגן את עצמה סביב שימור ואיסוף חומרי הזיכרון שלה , ולעניינו כאן : חומרי הזיכרון
|
|