מבוא

מתוך:  > איגרות > מבוא

עמוד:9

ב . על סיבן של האיגרות ; סקירה כללית בנקל עומדים על טיבן של האיגרות , כמות שנצטייר זה בלב העורכים המהדירים , כשנותנים את הדעת על אמות המידה שהיו בידיהם בשעת מלאכתם . בשער הקובץ הם מכריזים ומודיעים' שהקורא ימצא כאן 'תשובות המוסיפות לא מעט לביאורם של כתביו האחרים' של שפינוזה , והמדובר באיגרות 'חכמים מלומדים . ' תכלית הקובץ בעיניהם היא אפוא הדיון בענייני מדע ופילוסופיה , ליבונם ובירורם לתועלת המחקר . ובאמת קיימו איגרות בימים ההם מעין תפקיד של מאמרים בכתבי עת מדעיים שבימינו , ועיקרן היה משא ומתן של תורה , חדשות מחקר , תיאורי ניסויים מדעיים וחידושי עיון , ביקורת ספרים , הערכות והערות וכיוצאים באלה מן הדברים המכוונים למלומדים . לעתים קרובות היו מקבצים איגרות מן הסוג הזה ומוציאים אותן לאור בחייו של החוקר או לאחר מותו , לזכות בהן את הרבים , כמו שהיה נהוג אצלנו בספרות השאלות ותשובות . אולדנבורג , למשל , עסק כל ימיו בחליפת איגרות . ואמנם זה היה תפקידו העיקרי כמזכיר 'ההברה המלכותית למדעים' בלונדון . כמה מאיגרותיו של שפינוזה אליו , בייחוד האיגרת השישית , הן מעין מאמרי מדע מקיפים . שפינוזה עצמו נתן את דעתו על הוצאת כמה וכמה מאיגרותיו לרשות הרבים , ולצורך זה גם ערך אותן , תיקן וליטש את ניסוחן , כמו שנהג בשאר כתביו עד יום מותו , והכשיר אותן לדפוס לכל דבר . מבתחילה נתכוון לכך באיגרות ו , כב ומו , ולצרכי ההדפסה שינה את הנוסחים באיגרות יב ולז . העתקי כמה איגרות נפוצו בין ידידיו ותלמידיו בכתב יד , וגם ניתנו להן שמות מיוחדים , כגון 'האיגרת על האינ סוף' או 'על טבעו של האינסוף' ' היא איגרת יב , שנזכרה בשמה זה באיגרת פא , והיו לה , כנראה' מהלכים רבים . מטעם זה השמיט דברים אישיים , מעשי יום יום , זוטות שבהווי , כל שהוא תבלין לקובץ איגרות בעיני בני דורותינו ואינו לגוף העניינים הנדונים בין החכמים . כך השמיט , למשל , את הפיםקה האחרונה באיגרת ו' המעניינת אותנו היום הרבה יותר מגופה של האיגרת , הדנה בביקורת חיבורו של ר 1 ברט בויל ובניסויים הכימיים של שפינוזה . בפיםקה זו סיפר לא 1 לדנבורג , שחיבר מאמר על תיקון השכל , 'ספר קטן שלם , שאני עוסק עכשיו בהעתקתו וליטושו . אבל מזמן לזמן אני מניח עבודה זו , משום שעדיין איני יודע בבירור , כיצד ייצא חיבור זה לאור . ' חושש הוא מפני התיאולוגים , שמא יסתערו עליו באיבתם . הוא 'חרד ונרתע מכל דברי ריבות . ' ולהלן הוא מרמז לעיקרי דעותיו על התוארים ועל היחס שבין האלוהים והטבע . יודע הוא ,

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר