מה בין ששת הימים לבין יום הכיפורים

עמוד:13

עוד קודם לה כתכנית המלחמה המצרית . מבדיקה עלה כי אכן המצרים ביצעו את יעדי היום הראשון ועצרו . נעזרנו במידע זה כבסיס להתייחסות והשלמת פערים . בכל יום במהלך המלחמה הוצאנו סיכומי מצב והתראות , עמדנו בקשר עם גורמי האיסוף וכן עם יתר הגופים הפועלים בצד האג"מי בחמ"ל . תכנית המלחמה המצרית קבעה יעדים “ צנועים" מבחינת העומק הטריטוריאלי לימי המלחמה הראשונים , וקשה היה לצפות מהצבא המצרי של אז שיסטה מהתכנית ויפעל “ לניצול הצלחה . " הוא אכן לא “ ניצל הצלחה" - גם כשזו הושגה בצליחת התעלה וכיבוש קו המעוזים . המצרים נשארו נאמנים למתווה הראשוני . בנקודה זו היה נדמה לי שהמודיעין הציג תמונת אויב מעודכנת על המערך המצרי בערב המלחמה , כולל הצגת תכנית המלחמה על שלביה השונים . הכישלון המודיעיני נובע מכך שקברניטי המודיעין ניסו להעריך את כוונות האויב במקום להסתמך על משמעות הממצאים בשטח . מעניינת ההשוואה במספר מישורים : קידום הכוחות לנקודות הזינוק - 1967-ב לא הייתה כל התראה מוקדמת לכך שהמצרים החליטו לקדם כוחות לסיני . אני מניח שאלמלא הטלוויזיה המצרית , שנתנה פומבי לתנועה , היה עובר פרק זמן נוסף עד לזיהויה . לעומת זאת 1973-ב גאתה המתיחות והצטברו תילי תילים של “ סימנים מעידים" שלא תורגמו נכון באספקט של “ כוונת הקברניט" המצרי לצאת למלחמה . מוכנות מערך הפיקוד - בעוד שבמאי 1967 נשמר באדיקות הכלל שלפני כל יציאה הביתה מעדכנים את כל חומר המודיעין המיועד לחלוקה “) מחר מלחמה ( " ושומרים אותו בארון נעול ומאובטח , הרי שבערב יום הכיפורים לא כך היה . החומר שבארון היה מסורבל , לא מעודכן ולא מוכן לחלוקה , וזאת למרות מחול השדים שהתרחש בשבועות לפני המלחמה . תמונת המודיעין - מצב האויב - לפני פרוץ הקרבות הייתה תמונה זו טובה בשני המקרים . 1967-ב נבנה המערך המצרי ההגנתי בקדמת סיני במשך כשלושה שבועות בלבד ותחת כיסוי איסופי מהטובים שעמדו אי פעם לרשותנו . 1973-ב נבנה המערך המצרי ההתקפי בעמדות היציאה לצליחה לאורך זמן רב ותחת מעקב טוב ( על אף שכוונתם לא פורשה נכון עד פריצת הקרבות . ( מה שהיה חסר הושלם באמצעות גיחת הצילום בחמישי אחר הצהריים . לעומת זאת , היכולת לעבד תמונת מודיעין לאחר פרוץ הקרבות הייתה שונה בתכלית . , 1967-ב עם התמוטטות המערך הקדמי המצרי לא היה צורך או יכולת להציב את תמונת הצבא המצרי שהתפורר ונסוג לתעלה . , 1973-ב לעומת זאת , לאחר פרוץ הקרבות תמונת המצב הלכה והסתבכה . אל בין היחידות האורגניות המצריות הצטרפו חלקי מסגרות שנפגעו , היה קשה מאוד להבחין בקו המגע ולזהות את תמונת המערך שהשתנתה מדי שעות ברמה הטקטית , על אף שגבולות הגזרה של המסגרות הגדולות נותרו יציבות . במרבית המקרים לא הצלחנו לייצר את תמונת המודיעין הטקטי , ומה שהצלחנו לא סיפק בהרבה מקרים את הדרוש לכוחות בשטח , שהיו צריכים להתארגן ולהשלים את החסר . תכנית המלחמה המצרית ראויה לדיון מיוחד . לא זכור לי שבמאי 1967 ידענו לפרטים את כוונות הצבא המצרי אם יחליט לצאת למתקפה מתוך קדמת סיני לכוון העומק בישראל . היה כמובן דיון בדרכי הפעולה האפשריות שלו , אבל דיון זה בוצע כחלק מהערכת המצב של כוחותינו ולא כתוצאה מידיעות מודיעין מצריות . ממרחק השנים נראה כי לא הורגש חיסרון זה , היות וזיהינו את ההיערכות המצרית כהיערכות הגנתית הממתינה לתקיפת צה"ל , מתוך הנחה שלהם כי ישראל לא תוכל להבליג על רצף האירועים המאתגרים את הריבונות שלה בשבועות ההמתנה . 1973-ב המודיעין השיג , פענח והציג לקברניטי הצבא את המתווה של תכנית המלחמה בכללותה - שנים לפני שקרתה ( ניתוח התחרירים הראשונים . ( המתווה הלך והשתכלל בעקבות ידיעות נוספות ולקראת ערב המלחמה ניתן היה לקבוע כי תכנית המבצעים המצרית נמצאת בידי צה"ל ברמת פירוט גבוהה , כולל יעדים יומיים לשלב הצליחה . זהו הישג כביר של מערכת המודיעין על כל אגפיה , אולם זוהרו הועם כשנטמע בתחושת המחדל . מעניין לבחון האם תכנית המלחמה המצרית זכתה להתייחסות הראויה של הדרג הפיקודי בצה"ל . מן הראוי לתהות : האם היערכות בקו בר-לב מדולל עולה בקנה אחד עם קיום תכנית המתארת פלישה בהיקף של שתי ארמיות ? האם מוצדקת ההתעקשות של הימים הראשונים על אחיזה במעוזים , לאור הידיעה שלא מדובר בדהירה מצרית לתוך סיני אלא רק בהיאחזות בגדה המזרחית של התעלה ? האם התבטאותו של שר הביטחון דאז על "חורבן הבית" והסכנה לאבדן כל סיני משקפת הכרה של התכנית לעומקה ? האם התקפת הנגד של 8 באוקטובר הייתה הכרחית בעיתוי זה ולאור כוונת המצרים ? התשובות לשאלות אלה , כמו גם האירועים בשטח , מעידים באופן חד משמעי שבימים הראשונים צה"ל לא פעל בהתאם למה שניתן היה לצפות מצבא שיודע בדיוק את צעדיו הצפויים של האויב . ברור שתכנית המלחמה לא הופנמה כראוי על ידי אלוף הפיקוד , כפי שאכן העיד בוועדת אגרנט ( ראה מסגרת . ( לאחר הימים הראשונים חל שינוי תפיסתי ותכנית הפעולה של צה"ל שיקפה ניצול מושכל יותר של ידיעת תכנית האויב לפרטיה . די אם נבחן את פרק ההמתנה לקראת מעבר דיביזיות השריון המצריות לסיני , ההיערכות לקרבות השריון הגדולים והתוצאות שהושגו בהם 14 ) באוקטובר . ( כל אלה מעידים הפנמת התכנית המצרית בקרב הדרג הפיקודי בצה"ל . בשורה תחתונה וממרחק השנים , ברור כי חלפו מספר ימים גורליים שאחריהם הפכה פעילותנו יותר “ שפויה" ומספקת מענה לתכניות הקרב המצריות כפי שהיו ידועות לנו . לסיכום , ארבעים שנה חלפו עברו , וכאילו “ היה זה חלום “ של הלילה האחרון . אבל היה זה חלום רע שממשיך להדהד בין “ השריטות" שהמלחמה הזאת טבעה בנו , בכל אלה שניסו במעט כוחם להפוך את הקערה על פיה למרות נתוני הפתיחה האיומים .

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר