|
|
עמוד:8
40 שנה למלחמת יום הכיפורים - המודיעין דאז גם בפרספקטיבה של 40 שנה אי אפשר שלא לקבוע שהערכת המודיעין למתן התרעה כשלה קשות , ואני מדגיש : הערכת המודיעין כשלה ולא גופי האיסוף באמ"ן ובמוסד , שסיפקו את הסחורה כראוי אהרון לברן | תא"ל ( מיל ( ' עוזר ראש חטיבת המחקר למבצעים 1969-מ עד . 1974 בעל אות המופת ממבצע 'ירקון 1955 , ' גם בפרספקטיבה של 40 שנה אי אפשר שלא לקבוע שהערכת המודיעין למתן התרעה כשלה קשות , ואני מדגיש : הערכת המודיעין כשלה ולא גופי האיסוף באמ"ן ובמוסד , שסיפקו את הסחורה כראוי . את טיבה של הסחורה נראה בהמשך . עם זאת , היו גם שהסירו מהמודיעין את אשמת המחדל ההתרעתי , ובראשם האלוף ישראל טל ( טליק ) ז"ל . להלן קטע מדבריו הנחרצים בעניין : )“ זו ) פעם יחידה בהיסטוריה , שהמודיעין עמד בהצלחה במבחן ההתרעה . אין סילוף חמור מאשר זה שמגוללים על המודיעין את האשמה של יום הכיפורים , קשה לי להגדיר אותו ולהגזים בחומרתו ... המודיעין אמר לנו הכל , ויש לנו חוצפה להגיד שלא הייתה לנו התרעה , וזו גם לא חוצפה , זו עלילה . " יצחק רבין התבטא ברוח דומה . דבריו מצוטטים על ידי אמנון ליפקין שחק ז"ל בגיליון הקודם של “ מבט מל"מ . " עדיין שאלת השאלות המציקה והמייסרת היא : מדוע כשלה הערכת המודיעין ? ואם יורשה , למה זה קרה ל"טובים ולחכמים" ( בהשאלה מ- The , best & brightest כמיוחס לאנשי קנדי שהופתעו במשבר קובה . ( 1962-ב לאחר 40 שנה ניתן למפות היטב את הסיבות לכשל ביום הכיפורים , ובראשן הסיבה העיקרית שבה אתמקד בהמשך . הבה נרחיב מעט את היריעה . המאה 20-ה מלאה הפתעות אסטרטגיות , בעולם ואצלנו . נזכיר את הבולטות כמו במלחמת העולם השנייה : פרל הרבור ( דצמבר ( 1941 ברברוסה ( הפלישה הנאצית לברית המועצות ביוני ( 1941 ולקראת סופה של אותה מלחמה - מתקפת הנגד הגרמנית בארדנים . אחר כך נזכיר את פרוץ מלחמת קוריאה , ( 1950 ) ובהמשכה של אותה מלחמה ( 1953 ) את הנחיתה באינצ'ון , את קריסת ברית המועצות ( 1989 ) ועוד . ואילו אצלנו הייתה ההפתעה במלחמת ששת הימים , ( 1967 ) וכאשר חלק גדול מצבא מצרים נלחם בתימן , מי יכול היה לחזותה ? ואת “ רותם , " קרי - הכנסת השריון המצרי לסיני ( פבר' , ( 1960 ואפשר להוסיף את פרוץ האינתיפאדה הראשונה . ( 1987 ) מציק מאוד שיש מכנה משותף סיבתי לרובן , אם לא לכולן , והוא : קיומו של מידע או סימנים מעידים לפני קרותן , והטעויות הן תמיד בהערכה ובשיפוט המידע . הנרי קיסינג'ר , שכמו הצמרת האמריקאית אז טעה בחיזוי מלחמת יום הכיפורים , קלע כשאמר “ ידענו הרבה והבנו מעט . " מציק עוד יותר לגבינו הוא שנושא ההתרעה היה בראש מעיניו של המודיעין , הן באיסוף והן במחקר , הן בימי יריב והן בימי זעירא . זאת ועוד , שפע של ספרים , מאמרים ודיבורים נשפך במתן הסיבות להפתעות הרבות . לדעתי הקולעת ביותר היא זו של פרופ' וולשטטר , שהסבירה כי המידע מגיע בצורה של “ קולות ורעשים" ( מידע נכון ולא נכון ) ושרק בחוכמה לאחר מעשה ניתן להבחין ביניהם . זה נכון במידה רבה גם לגבי הפתעת יום הכיפורים . הכשל בהערכת המודיעין 1973-ב ליל 5-4 באוקטובר ( בין יום חמישי לשישי ) היה הלילה הקריטי לטעויות הקשות . כל אחת מהן , ודאי בהצטברותן , היו צריכות להביא למסקנה הברורה – מלחמה . בלילה זה מפוענח תצ"א שסוף סוף הצליח . כאן אני רוצה להסיר מהמודיעין את “ אשמת השאננות" כלומר כאילו לא בוצעו גיחות צילום בגלל שאננות . עם תחילת התרגיל ‘ תחריר , ' 41 סוכם עם חיל האוויר שיתבצעו צילומים מדי יום ביומו . אלא שבשני הימים הראשונים היתה עננות כבדה וביום השלישי , מעשה שטן , תקלה במצלמה . וכך , רק ביום הרביעי 5 ) באוקטובר ) מצליח הצילום , ופענוח התצ"א מצביע על “ היערכות פלצתית" ( כהתבטאות דיין ) של כוחות , אמל"ח וגישור בתעלה . באותו יום חמישי מגיעות הידיעות על פינוי מבוהל של משפחות היועצים הסובייטים מסוריה וממצרים , וכן של פינוי האוניות הסובייטיות מנמלי אלכסנדריה ופורט סעיד . יתרה מכך , מגיעה ידיעה ממקור שכינויו “ יחמור" שמסבירה את סיבת הפינוי המבוהל - מלחמה בקרוב מאוד . בחצי השני של הלילה מגיעה גם ההתרעה הכללית למלחמה , ללא מועד ספציפי , מאת ' בבל , ' ורצונו לפגוש למחרת את ראש המוסד בלונדון ( כלומר בדחיפות . ( כאמור , כל אחת מידיעות אלה , ודאי בהצטברותן , הייתה צריכה להביא לשינוי בהערכה שהיה מעניק התרעה של 40-כ שעות . טעות קשה שנייה הייתה באי התייחסות ראויה ומלאה לדיווח המפורש של ‘ בבל' ביום שישי לפנות בוקר על המלחמה ( לאחר המפגש עם זמיר , ( אם כי פה ביטחון ראש אמ"ן מתערער , וזאת על פי מידע אישי . טעות קשה נוספת היא אי הבנת המשמעות שגיאה רבתי הייתה כמובן באי מתן משקל ראוי לדיווחי התצפיות מההתרחשויות גם בתעלה וגם בגולן , כלומר אי התייחסות לעובדות מפורשות בשטח שהיו קריטיות
|
|