הקדמה

עמוד:ט

הקדמה מוקדש ללומדי תורה באשר הם . ה שלעניינה ספרות הרבנית הבלעדי העשירה מוקדש של ספר ימי זה הביניים היא תחום — מחקר "ארון מרכזי הספרים במדעי היהודי היהדות , — " ובלעדיו לא ייתכן תיאור היסטורי נאמן , טוב ומעמיק של חיי התרבות והרוח בקרב קהילות ישראל באירופה בתקופה מעצבת זו בתולדותינו . באמת , אין המונח "ימי הביניים" מתאים אלא לסיפור קורותיהם של עמי אירופה , שהיו שרויים אז בשלב ביניים בין "תקופת האופל" הממושכת 1000-450 ) לערך ) ובין תקופת הרנסנס באיטליה ( המאות הי"ד-הט"ז . ( ואולם בתולדות ישראל לא קדמה שום תקופת אופל — לא באירופה ובוודאי לא בבבל של תקופת הגאונים — לשנת . 1000 אדרבה בשלוש מאות השנים שעד למאה הי"ד אנו עדים לפריחה תרבותית חסרת תקדים בהיקפה ובאיכותה על אדמת אירופה , לא פחות , ואולי יותר , מן התקופה שאחריה . פריה הספרותי העיקרי הוא ספרות רבנית זו עצמה שאנו מדברים בה , בכל תחומי היצירה , ובפרט בתחום ההלכה והמנהג , הפסיקה והפרשנות , פרשנות המקרא והמשפט העברי . האורתודוקסיה שומרת המצוות קרויה בפי עצמה — ובפי אחרים — יהדות "תלמודית . " ואולם דווקא בימי הביניים התרחשה התפתחותה העיקרית של ההלכה , על כל מרכיביה , לקראת התאמתה אל מציאות החיים המשתנית , וזיקתה אל התלמוד היא בזיקת התלמוד עצמו אל תשתיתו המקראית . אין השימוש במונח "ימי הביניים" משמש בספר זה אלא לשבר את האוזן ולקצר את הלשון . מחקרה של הספרות הרבנית אינו מן הדברים הקלים . המשא ומתן ההלכתי מחייב היכרות קרובה עם סוג ספרותי זה ובקיאות רבה במקורות התלמודיים . גם הסגנון העברי האופייני לספרות זו רחוק מרחק דקדוקי ותחבירי ניכר ממה שאנו רגילים בו כיום , לא במעט בגלל הרקע הלשוני הגרמני ששלט בארצות שאנו דנים בהן . רב מאוד מספר ראשי התיבות וקיצורי המילים הניתנים לפענוח שונה ומשונה . וכתבי היד עצמם — גם אלה ששימשו בסיס למהדורות הדפוס הנפוצות והבהירות לכאורה — כתיבתם על פי רוב גותית קורסיבית , וחלקם הגדול קשה למדי לפענוח ודורש התנסות מרובה . על דרך ההכללה , הכל טעון בדיקה מחדש במקור הכתוב ביד .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר