|
|
עמוד:12
מדור לדור של תלמידים , ורבים מהמורים עצמם מלמדים את הפירושים הללו , מבוהלים כתלמידיהם , ואינם רואים עוד למעשה מה כתוב בשירים באמת . אם אדם מקליד שם של שיר ביאליקאי באינטרנט , הוא ימצא מיד , לפני הכול , דפי " סיכום שיר" או " פירוש" שתלמידים חרוצים מפיצים למען חבריהם . הקריאה בדפי הסיכום הללו באינטרנט היא מן הדברים המדכאים ביותר שניתן לתאר בתרבות ספרותית : קוראים בהם משפטי פירוש שהתקבעו לכדי אקסיומות ; מזהים בהם את פרשני ביאליק של שנות החמישים של המאה שעברה ; מבינים שרוב התלמידים כבר אינם רואים שיר . גם אם הם רואים את " לא זכיתי באור מן ההפקר" במו עיניהם , האובייקט המילולי המונח לפניהם אינו שיר עוד . הוא דומה יותר לבעיה מעיקה במתמטיקה המנוסחת ניסוח מיושן כ"שתי רכבות יצאו " ... לאומיותו של ביאליק , כלומר הקשר העמוק של עולמו למורשת העם היהודי ושייכותו העמוקה למהפכה הלאומית הציונית שהוא היה אחד ממנהיגיה הרוחניים המשפיעים ביותר , שונה בתכלית מן המושג " לאומי" המשמש היום בתרבות הישראלית . מילת הלוואי " לאומי" המשמשת היום קשורה במדינת ישראל ובמנגנוניה ; היא קשורה במדינה כמנגנון של כוח ושליטה . לאומיותו של ביאליק הייתה מהפכנית , יצירתית ובעיקר — חתרנית . להוציא מיעוט זניח של שירים מוקדמים , ברוב שיריו הוא ביטא מצבי קונפליקט לא פתורים ביחס שבין יחיד לקהילה , או מצבים סובייקטיביים עד כדי כך שעצם ביטוים יוצר סתירה עזה בין עולם היחיד לעולם הרבים . לכן , גם אם המונח " לאומי" העכשווי הוא גלגול הממשיך את מושג הלאומיות הציוני — אין הוא המשך המלמד משהו על ראשיתו , ובעיקר : הוא מתעלם מכך שהמשורר הלאומי הזה היה משורר יוצא דופן ביותר , שעיקר שירתו לא עסקה בחזון אוטופי קהילתי כלשהו , אלא בתהליכי הרגש והתודעה , ביצירה וביצירתיות , בחוויות הילדות ובעיקר — בסבל . סבל עז , שביטויו הנועז בשירים אינו רק מהישגיה הגבוהים ביותר של התרבות העברית לדורותיה , אלא הוא מהישגיה הגדולים ביותר של התחייה העברית הציונית . אחד מענייניו העיקריים של הספר הזה הוא פילוס הדרך אל ביאליק ושיבה אל השירים . קריאה מחדש , בשירה העדינה הזאת , שהווייתה הממשית , כביטויי רגש ועולם אישי , רחוקה ת"ק פרסה מכל הקשר טקסי . הזהות הלאומית , במובן הכללי ביותר של המושג , מזוגה כמובן בכל מילה שביאליק כתב , אבל קריאה קשובה בשיריו מגלה מחוזות רחבים שאינם נגדרים בהקשר לאומי . כלומר — גם אם הלשון וההקשר התרבותי הם לאומיים , הרי שהשירה , מעצם היותה שירה ,
|
|