|
|
עמוד:12
בו , מוצג כדמות המקשרת בין שתי תפיסות עולם המתקיימות בו זמנית בחברה המודרנית ובתרבות שהתפתחה במרכזים העירוניים לאחר מלחמת העולם הראשונה . באמצעות התנסויותיו ופעולותיו מתוודעים הצופים אל שני עולמות מקבילים המתקיימים במרחב העיר המודרנית וסביבותיה . באחד חיים תושבי העיר עם משפחותיהם , נהנים מפירותיה של המודרניזציה — הן כעובדים ( פועלים ומהנדסים ) במפעלים המתקדמים והן כצרכנים — ומאמינים בקדמה ובארגון הרציונלי של הסדר החברתי . בעולם המקביל , מחוץ למרחב הפרטי העירוני , מנוצלים הישגי המדע והטכנולוגיה לטובת ייצור המוני לפי כללים האדישים לכל סולם ערכים שאינו קשור בכוחות השוק ובסיכויי הרווח המיידי . עשר הדקות האחרונות של הסרט מציגות קריסה של שני העולמות המקבילים למציאות עתידנית שבה מאפיין אחד בלבד : המוות חסר התוחלת המצוי בכול . באופן אירוני , התפתחות קטלנית זו מתרחשת לאחר שהניסיון למנוע את המשך הייצור גורם לתאונה במפעל הגז , המשחררת את הגז הרעיל לאוויר העירוני הפתוח . מרגע זה ואילך מציג הסרט מחול מוטרף של מוות שלא נראה כדוגמתו על מסך הקולנוע לפני כן ( ואולי בכלל : ( פועלי המפעל , נשותיהם , תינוקות בעריסתם , נוסעיה של רכבת חולפת , עוברי אורח ברחוב , גיבורי הסרט ואויביהם , כולם מתים משאיפת הגז — איש אינו יכול להינצל , איש אינו יכול למנוע את מותם של אחרים . אל מול המוות המוחשי נשכחות הנורמות החברתיות וערכי היסוד האנושיים , והאנשים רומסים זה את זה במאבק על מסכות הגז המעטות . רק המכונות הסובבות את האנשים ומיועדות להקל את חייהם , דוגמת הרכבת והטלגרף , ממשיכות במלאכתן בדייקנות וללא שינוי . ברגעים אלה של ייאוש , של כאוס ושל מוות עוברת המצלמה אל חפירות מלחמת העולם הראשונה . המתים קמים מן העפר ומתחילים לצעוד לעבר העיר . בדרכם מצטרפים אליהם האזרחים שמתו מן הגז הרעיל , וכולם פוסעים יחדיו כדי לזעוק כלפי האשמים בתוכחה : " היו אנושיים " ! אולם את דרכם הם אינם עושים אל שערי המפעל ואל מנהליו רודפי ההון , אלא אל המרכז המסחרי של העיר , אל חלונות הראווה העמוסים כל טוב ומוארים בניאון בוהק . רוחות המתים מרחפות מולם וכלפיהם מופנית האצבע המאשימה . בשל הייאוש הקודר המוצג בסופו של הסרט , הקישור האלים שנעשה בין חברת המותרות העירונית למלחמת החפירות ושיתוף הפעולה חוצה הגבולות בין יוצריו הגרמנים והסובייטים , נדמה ש"גז רעיל" הוא סרט יוצא דופן בנוף הקולנוע הגרמני בימים שקדמו לעליית הנאציזם . אולם אין הוא כזה . הסרט מדגים את הנושאים העיקריים שהעסיקו את השיח האינטלקטואלי הגרמני
|
|