מבוא

מתוך:  > הדתל"שים > מבוא

עמוד:10

למה מתעקשים כמה מאיתנו , אפילו שנים אחרי שעזבו את העולם הדתי , להמשיך ולהגדיר את עצמנו כדתלשים – ולא פשוט כחילונים ? במה שונה הדתלש ממי שחזר בשאלה ? מה ההבדל בין השניים ? בתוך הפסיפס המורכב של החברה הישראלית , על מגוון הזהויות שבה , מסתמנים הדתלשים כקבוצה בעלת זהות ייחודית ונבדלת , הממוקמת על קו התפר שבין חילונים ודתיים , שאינה משתייכת במובהק לכאן או לכאן . סימנים רבים מראים שבשנים האחרונות הפכו הדתלשים בישראל למעין תת מגזר , שזוכה להתייחסות מיוחדת בתרבות ובחברה , כזה שהפך כתובת לחיזורים פוליטיים מצד מפלגות דתי ות , הפונות אליו בתשדירי הבחירות שלהן , אף שלכאורה כבר אינו משתייך לקהל היעד . זוהי קבוצה המארג נת לעצמ ה ערבי היכרויות סגורי ם ומפעיל ה קבוצות ברשתות חברתיות באינטרנט . כך , למשל , סדרות טלוויזיה כמו ' מעורב ירושלמי ' ו ' סרוגים ' לא יכולות להרשות לעצמן שלא לעסוק בדמות הדתלש . ואף על פי כן נדמה שהדתלשים נשארו קבוצה לא אחידה , ללא הגדרה וללא מאפיינים מוסכמים ; לא נעשו עליהם מחקרים כמעט ( מחקר יחיד , שבו גם הופיעה המילה דתל"ש לראשונה , הוא ספרו של שרגא פישרמן , ' דתל"שים , נוער הכיפות הזרוקות ' ) ואין להם קטגוריה נפרדת בשנתון הסטטיס טי . אין דתלש טיפוסי , דגם מייצג , ואין הסכמה על אורחות חיים , על דעה פוליטית או על יחס לדת . זהו אם כן ניסיון ראשון לחרוג אל מעבר לסיפור האישי – דווקא דרך שורה של סיפורים אישיים – על מנת לבחון את הדתלשים כתופעה תרבותית וחברתית בהקשר הפוליטי והסוציולוגי של החבר ה הישראלית . יותר מתריסר דתלשים ודתלשיות התראיינו לספר ; בני גילאים שונים , ממקצועות ותחומי עניין מגוונים . הם הסכימו לספר את סיפורם , לחשוף את עולמם ולספר בגילוי לב על ההתלבטויות , ההתנסויות ,

עם עובד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר