|
|
עמוד:יא
ארכיאס ; נאום זה , העוסק אך במעט בפרטים הטכניים של סעיפי האישום , הוא תעודה יחידה במינה שבה קיקרו מגלה את הערכתו לספרות , אפילו לשירה , שאותה לא נהג לחבב ביותר ; גישתו ומקומה של ההשכלה בתקופתו ראויים לתשומת לבנו . נאום ההגנה על מארקוס קאיליוס תפיס , שאותו נשא קיקרו בשנת ' 56 הוא בעצם נאום מדיני , אולם חלקו המעניין ביותר הוא זה אשר בו הוא תוקף את קלודיה , אחות אויבו בנפש , פיבליוס קלודיוס פולכר , מי שהיתה אהובתו של המשורר קאטולוס אשר לה הוא הקדיש את היפים שבשיריו . אחר ניתוק קשריה עם קאטולום התקשרה קלודיה עם קאיליוס , אך קשרים אלה לא האריכו ימים . קיקרו מצליח לסתור את טענותיהם של התובעים , כי קאיליוס לא פרע הלוואה שקיבל מידי קלודיה וכי ניסה להרעילה . בלעג עוקצני ביותר הסניגור מתאר את אופייה של קלודיה ואת שיטותיה ב'טיפול' בצעירים . בשנים 44 ו 43 לפנה"ס , ממותו של יוליוס קיסר עד מותו שלו , חיבר קיקרו ארבעה עשר נאומים נגד מארקוס אנטוניוס , שאותם כינה נאומים פיליפיים ; לא את כולם הוא נשא בפועל ; הגדול והחריף ביניהם הוא הנאום השני שאמנם לא נישא למעשה , אולם העתקיו הופצו ברבים ; נאום זה היה ללא ספק אחד הגורמים לכד שבסוף שנת 43 לפנה"ס , לאחר שאוקטאוויאנוס ואנטוניוס הגיעו לכלל הסכם ביניהם , היה קיקרו בין הקורבנות הראשונים של קלגסי אנטוניוס . מביו הכתבים העיוניים הדנים בתורת הנאום , ואגב כד גם בנושאים ספרותיים , בחרתי את הספר השני של היצירה הכבירה 'על הנואם / שאותה פירסם קיקרו בשנת 55 לםנה"ס . ספר זה מכיל בין השאר פרקים מעניינים על צחוק והלצות כנשק בידי הנואם ; המחבר מראה הלכה למעשה , בהדגמות מתוך נאומים , את חשיבותו של הצחוק בנאום ואת כוחו בהשפעה על השופטים ; מתוך כך ניתן לגלות קצת מאופיו של קיקרו ואת חוש ההומור הקולע שלו . אפשר היה ליהנות מן הבדיחות המובאות בפרקים אלה , אלא שאליה וקוץ בה : הרי קשה לתרגם בדיחה מלשון ללשזן , מה גם שלעתים אין אנו יכולים לרדת לסוף דעתו של קיקרו , והסבר של בדיחה עלול רק לעוות אותה ; למרות זאת , לפעמים לא היתה ברירה אלא לנסות ולהסביר כוונתה של בדיחה , ואם זה פגם בתכליתה —עם הקורא הסליחה . חיבוריו הפילוסופיים של קיקרו מיוצגים על ידי שתי יצירות : הספר החמישי של ' שיחות בטוסקולום' מדגים את שיטת הברירה של קיקרו בין התורות הפילוסופיות השונות ; אין הוא דוגמאטי ואינו דבק בדעותיה של אסכולה אחת , אלא הוא קולט מן התורות היווניות כל אשר נראה לו מתאים , וכרומאי הוא מעדיף את הצד המעשי , שכן הוא מבקש מן הפילוסופיה הדרכה בחיים ; על כן הוא מבכר את תורת המידות מעל לכל יתר ענפי הפילוסופיה . אמנם אין הוא מקורי , אולם לזכותו יש לזקוף
|
|