|
|
עמוד:IV
הגדולה של עיר זו ואת המשמעות שנועדה לה בעיני בני ארצות אירופה הרבות שחיו בה וראו אותה כבירת העולם . עצם צמיחתה של העיר והשינויים שעברו עליה במשך ימי הביניים יש להם אופי תרבותי , ואופי זה משתקף ומתגלה בעיר כמציאות חומרית וארריכלית ברחובותיה , בככרות שלה ובקבוצות הבניינים . זמן קצר לאחר שנתפרסם כרך זה יצא לאור כרך נוסף , שהוא מעין המשך , והוא דן בעיר רומא באמצע המאה הי"ז : . The Romeof Alexander vii- 1655-1667 בשנים אלה שבהן שימש אלכסנדר השביעי אפיפיור ובהן גם נודע הפסל והאדריכל הגדול של הברוק , ג'אן לורנצו ברניני , בפעולתו הענפה נוצרה התבנית היסודית של העיר , כפי שהיא מוכרת לנו מרומא של היום . מתוך התבוננות ברומא של אלכסנדר השביעי אנו יכולים לראות כיצד הופכת עיר היסטורית מרכזית זו לעיר מודרנית . תקופת הזמן שקראוטהיימר דן בה בכרך זה קצרה מאוד ( רק תריסר שנים , ( אולם מערכת האספקטים רחבה מאוד . מעניינים במיוחד הדיונים בסוגיית זיקת הגומלין שבין ציורי תפאורה לבין בנייני האבן הענקיים ומערכת הרחובות והכיכרות . זיקה זו אינה מקרית כלל ואין היא רק עניין של העברת רעיונות מתחום אחד למשנהו . חלק בולט בתרבות של הברוק היו התהלוכות - הדתיות והמדיניות - שהתקיימו ברומא . תהלוכות אלה עצמן היה בהן משום תגובה על הריפורמציה , והן מעין התגבשויות של הברוק ושל הדת הקתולית . בעוד שהפרוטםטנטיות הדגישה את חוויתו הדתית של הפרט , של האדם היחיד ואת זיקתו הנפשית הישירה אל האל , הבליטה הכנסייה הקתולית את הטקסיות ההמונית , הפולחן המתקיים בבניין הכנסייה העצום או בכיכר הפתוחה , כביטוי דתי עיקרי . הארכיטקטורה המאפשרת טקסים אלה היא אפוא ביטוי לתפיסה רוחנית שלמה . ובו הספרים הגדולים שסקרתי אותם כאן בקצרה הם רק חלק אחד של מפעלו המדעי של קראוטהיימר , החלק האחר עשוי מאמרים ומחקרים מצומצמים יותר בהיקפם . רבים מהם מוקדשים לבניין מסוים או לתיאורו של בניין זה או אחר בציור . בין מחקרים קטנים אלה חשובים במיוחד מאמרים על בעיות מיתודולוגיות של ההיסטוריוגרפיה של האמנות ושל הפירוש של בניינים יחידים . על אחד המחקרים האלו נדון כאן בקצרה , שכן הוא אשר יביא אותנו אל הבעיות שעמדו גם במרכז ספרו של קראוטהיימר על בתי הכנסת . The Romeof Alexander VII , 1655-1667 , Princeton 1985 6
|
|