|
|
עמוד:י
א . 'הגחת יסוד למיטאפיסיקה של המידות , ' 'ביקורת התבונה המעשית' ו'המיטאםיסיקד , של המידות' תורת המוסר של קאנט מצאה את ניסוחה האחרון בשלושה ספרים : 'הנחת יסוד למיטאפיסיקה של המידות' , ( 1783 ) 'ביקורת התבונה המעשית' ( 1788 ) וה'מיטא פיסיקה של המידות' ( 'Grundlegung der Metaphysik der Sitten ' , ( 1797 ) . ( 'Kritik der praktischen Vernunft \ 'Metaphysik der Sitten ' על היחס בין הספרים האלה ובין 'ביקורת התבונה הטהורה' התבטא קארל רוזנקראנץ , שהיה אחד הראשונים שהוציאו את כתבי קאנט בשלמותם , בדבריו במבוא לכרך השמיני של הוצאתו : היחס שבין 'ביקורת התבונה הטהורה' ל'ביקורת התבונה המעשית' הוא שכל מסקנות המיטאפיסיקה הישנה שכרעו ונפלו ב'ביקורת התבונה הטהורה' תחת מכות החרב הדיאלקטיות של האנטינומיות והפאראלוגיזם , קמות לחיים חדשים ב'ביקורת התבונה המעשית . ' מתור הכרת עצמו של המוסר , מתוך הכבוד שרוחש האני המוסרי לעצמו , חוזרת ונוצרת האמונה בהישארות הנפש ובמציאות אלוהי הצדק והטוב . יקרה היתה הצלת הרליגיוזיות הזאת ללבו של קאנט לאין ערור , ודומה שהוא מוכיח באכזריות , שיש בה משום תאווה , את חוסר האונים שבתבונה הטהורה להראות מציאות עולם של אושר מעל לחושים —כדי שיוכל , כנגד חוסר ידיעה כזה , למתוח את קשת הכוח המוסרי ביתר עוז ולהצית ביתר זוהר את אש המזבח של הרצון הנאמן לחובתו . 18 פרטים על סוגיה זו ימצא המעיין במבוא של קארל פ 1 רלנדר למהדורה שההדיר את ' ביקורת התבונה המעשית . ' עיין : Kritik der Praktischen Vernunft , Neunte Auf- lage , Herausgegeben und mit einer Einleitung sowie einetn Personen-und Sachregister versehen von Karl Vorlander , Leipzig 1929 ; Einleitung XIV ff . פרק שני על תורת המוסר של קאנט האיפיון ' ט ה ו ר ה ' לצד התבונה המעשית , וזאת אולי משום שהתבונה המעשית היא מעיקרו של דבר תבונה טהורה . משהעמדנו על הקשרים הקיימים בין ה'ביקורות' השתיים ועל היפרדותה של ה'ביקורת' השנייה מבחינה ספרותית מן ה'ביקורת' הראשונה , נדון בעיקרי הרעיונות של קאנט בענייני מוסר .
|
|