מדוע אין ההסתדרות עושה יותר

עמוד:111

מדוע אין ההסתדרות עושה יותר במהלך עבודתה של קבוצה שחקרה את תנאי התעסוקה של נשים בתעשיית הטקסטיל וההלבשה באיזור הצפון , הגיעה אל החוקרות פנייה לעזרה של תופרת שפוטרה מעבודתה בלא שתקבל פיצויים . התופרת , שעבדה במתפרה לא מאו 1 סיפרה כי קודם לכן פנתה להסתדרות , אלא ששם נאמר לה א ניתן לעזור לה , שכן פנתה רק לאחר שפוטרה . לחברו לוצת המחקר , לעומת זאת , לא היו שיקולים מעין אלה : ייעו לעובדת להגיש תביעה בבית הדין לעבודה . מנהל המפע , לפשרה עוד לפני המשפט - והתופרת קיבלה את פיצויי JT \ להם היתה זכאית . מדוע ההסתדרות , שהיא ארגון הגג הגדול של האיגוד ^ המקצועיים בארץ , אינה עושה יותר כדי לשפר את תנאי השכר ואת תנאי העבודה של עובדות ייצור בענפים שסקרנו ? המלאכה , יש לומר , אינה קלה . רבות מן העובדות , שלא כמו התופרת שהוזכרה לעיל , אינן נוטות להתלונן . נזכור כי גדי הרצוג , מזכיר האיגוד המקצועי בחיפה , סיפר שלא תמיד אפשר לצפות לשיתוף פעולה מצד הנשים . אך גם כאשר הנשים משתפות פעולה - דהיינו , מתלוננות על הפרת זכויות - אין כל בטחון שתקבלנה הגנה מההסתדרות . לפעמים אין העובדות המתלוננות בפני ההסתדרות זוכות להתייחסות כלשהי - כמו במקרה של עובדות "סברינה" עליו סופר לעיל , או במקרה של העובדת המפוטרת שפנתה לקבוצת המחקר . ולפעמים התערבותה של ההסתדרות עלולה אף לסכן את הפועלת - במקום שתגונן עליה . שושנה צור , מזכירת איגוד עובדי הטקסטיל , ההלבשה והעור במועצת פועלי תל אביב - אותה "אשה שושנה" המוזכרת על ידי העובדת במפעל "סברינה" בראיון העתונאי שצוטט לעיל - סיפרה למראיינת איך טיפלה בתלונות . משהיתה מגיעה אליה תלונה על עובד או עובדת , היתה ממהרת ומתייצבת אצל המעביד למחרת , כשבפיה

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר