|
|
עמוד:12
( יהושע א ' , ח . ( עליו נאמר בספר כי הוא צועד בעקבות רבו הגדול ( יהושע ד ' , יד ; ח ' , לה . ( מכאן , שקריאת תיגר על הבנתנו את יהושע , הנה בעצם קריאת תיגר על אדון הנביאים , על משה רבנו . שתי דמויות לפנינו , ולמעשה , דמות אחת שמתנהל בה מאבק דיאלקטי , שמתמזגות בה שתי תכונות , שתי נטיות , ובסופו של דבר הן משתלבות ועולות בקנה אחד . מסופר , שבראשית ימי המדינה יצאה משלחת של גדולי הדור לשוחח עם דוד בן גוריון . בין השאר דנו בדיני צבא וישיבה . כדי להתגרות בהם אמר בן גוריון : " האם אתם באמת מאמינים , שיהושע היה ראש ישיבה שעסק בתורה . " ? ענה לו אחד הרבנים : "האם ראש הממשלה סבור , שבעוד כמה דורות יכתבו , על מי שהיה מייסד המדינה , שהרבה להתעסק בתנ"ך ובשפינוזה . " ? את התיאור של יהושע על ידי הקב"ה בעצמו כ '' איש אשר רוח בו" ( במדבר כ " ז , יח , ( יש לפרש , לא רק כאיש בעל אומץ , איש ביצוע המסוגל לתפקד כמנהיג : "אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם" ( שם , יז , ( כפי שמסביר אבן-עזרא , אלא על פי נבואת ישעיהו , כאיש אשר בו "רוח ה / רוח חכמה ובינה , רוח עצה וגבורה , רוח דעת ויראת ה' '' ( ישעיהו י " א , ב . ( אותו יהושע , השואף ללון בעומקה של הלכה , להבין ולהשכיל , לשמור , לעשות ולקיים את התורה , מתמודד גם עם הצרכים העולים מהנסיבות ההיסטוריות , ומהצורך להיכנס לארץ ולכבוש אותה . עמידה על אופיו של יהושע המקשר בשרשרת המסורה בין משה רבנו לבין הזקנים , חשובה כשלעצמה , אך כאן , כשאנו עומדים מול שאלות ערכיות , יש לה חשיבות רבה אף יותר . עלינו להבין תוך ראייה מושלמת ומעמיקה את המתח האימננטי שבין "החרם תחרימם " ( דברים כ , ' יז ) מצד אחד , לבין "וכתתו תרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות , לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" ( ישעיהו ב , ' ד , ( מן הצד השני ; בין הכורח להתמודד עם הרע ולעתים אף לבערו , לבין השאיפה לתיקון עולם בדרכי שלום . השקפתנו צריכה לכלול מגמה להגשמת חזון ישעיהו , שהרמב " ם סיים בו את משנה תורה כולו ואת הלכות מלכים ומלחמותיהם בפרט , ומאידך , גם את דברי הרמב " ם בהלכות מלכים ( פ"ו ה"ד , ( בהם נאמרים דברים קשים ונוקבים ביותר לגבי ניהול מלחמה .
|
|