|
|
עמוד:13
גם על מדעי החברה והרוח . רבים אכן הטמיעו את המונח בתחומי החברה והרוח , אף שאפשר להטיל ספק במידת הבנתם את משמעותו . החלה זו על תחומים נוספים אינה מקרית . היא מתקיימת על רקע מעמדו הרם של המדע בתודעה המערבית ולנוכח השפעתה של תודעה זו על חלקים נרחבים בתרבות האנושית – אלה המסרבים לקבלה מגונים ומוצגים כמתנגדי הקדמה . ההשפעה הזו נובעת מהצלחתה של החשיבה הפוזיטיביסטית במשך למעלה משלוש-מאות שנים לפתור בעיות שלפני כן אף אוטופיסטים גמורים לא חשבו כי הן פתירות . אין זה מקרי שכבר קאנט ניסה להראות כי עקרונות החשיבה המדעית חלים בתחומי החברה והרוח . עקרונות אלה ( בתוספת תיקונים ביקורתיים ) מתבססים על חשיבה שראשיתה בקלסיקה היוונית , עובדה המעניקה לתחושת ההצלחה הזו עומק של רציפות היסטורית בת כאלפיים וחמש-מאות שנים . למעשה , רעיונו המהפכני של קון תוקף בדיוק את התפיסה הזו של רציפות המחשבה המערבית , תפיסה אשר מנסה “ להימנע מסוליפסיזם אישי וחברתי כאחד״ ( קון , . ( 153 : 1977 אלא שלדעתו של קון , אי-אפשר להתעלם מהעובדה כי “ המדען , השואף לפתור בעיה המוגדרת על ידי הידיעה והטכניקות הקיימות , אינו מחפש סביבו סתם . הוא יודע מה ברצונו להשיג , והוא מתכנן את מכשירו ומכוון את מחשבותיו בהתאם . חידוש בלתי-צפוי-מראש , הגילוי החדש , יכול להופיע רק במידה שציפיותיו [ הלוגיות ] ביחס לטבע וביחס למכשיריו הוכחו כמוטעות" ( שם : . ( 82 משמעות הדבר היא שרק אירוע אשר אי-אפשר להסבירו לוגית מציב בעיה משמעותית בפני המדענים , בעיה שיש לפתור אותה באמצעות חידוש המבטא חריגה מהלוגיקה . מכאן שהתחדשות מתחוללת לא באמצעות ההיגיון , אלא בניגוד לו . או במילותיו של קון : “ על התיאוריה המוצלחת החדשה לאפשר באיזשהו מקום ניבויים [ לוגיים , [ השונים מאלה שנגזרו מקודמתה . שוני זה לא יכול היה להימצא אילו השתיים מתיישבות זו עם זו מבחינה לוגית״ ( שם : . ( 83 קון מבהיר את ההבדלים בין תאוריה לבין מה שהוא מכנה פרדיגמה . לטענתו , התאוריה החדשה מנוגדת 1 סוליפסיזם פירושו הוא שהמציאות והממשות הן מה שאנו תופסים בחושים ובתודעה , וכל דבר אחר קיים רק בתפיסתו של התופס אותו כך - אין אפשרות להוכיח כי האחר תופס את הדברים כמונו . המשמעות היא שתפיסת המציאות יחסית , לא מוחלטת .
|
|