|
|
עמוד:11
הקדמה ( שהיא גם מבוא ) לא במקרה אני קושר בין דברי ההקדמה לספר זה לבין המבוא , קשר המנוגד למסורת הכתיבה האקדמית אשר מפרידה ביניהם . החיבור בין השניים מבטא רעיון מרכזי בספר : אי-אפשר , ואף לא רצוי , לערוך הפרדה דיכוטומית בין המקובל כ'סובייקטיבי' לבין המקובל כ'אובייקטיבי , ' הפרדה המקובלת בתרבות המערבית . שורשיו של הספר הזה ברעיון שלמדתי מפרופש אסא כשר בהיותי סטודנט אשר למד בשיעוריו . רעיון זה הוא בבחינת מעט המחזיק את המרובה , ופשטות ניסוחו עלולה להסתיר את המורכבות האינסופית שלו . הרעיון מבטא את אחת מתפיסות האל ביהדות , ולפיה אלוהות היא המאמץ לא להפוך דבר כלשהו לערך עליון . לימים פיתח פרופש כשר את הרעיון הזה על פי דרכו ותיארו בספרו יהדות ואלילות ( תשס״ד . ( תחילה סברתי שהרעיון של כשר לוגי מאוד ; סייעו לכך הניסוחים המדויקים והשיטתיים מאוד שלו . כמו רבים אחרים באותה העת לא עלה על דעתי לערער על הטיעונים של כשר . ברם עם הזמן ' הבנתי בדרכי' את משמעות הרעיון וירדתי לעומקו , ואז החלו להתעורר בי ספקות בדבר הלוגיות שלו . בד בבד גבר ביטחוני בסבירות הטענה אשר עומדת בבסיס רעיונו של כשר . כך החלה להתפתח השסברהש אשר מנחה אותי בחיי ובאה לידי ביטוי בספר זה . את משמעותה של הסברה אבהיר לאחר שאדון במונח ‘ פרדיגמהש של קון , ואז אציע אותה כתחליף למונח זה . מאז ועד היום הרעיון טורד את מנוחתי . עם השנים אני מגלה כי דווקא אי-ההבטחה להגיע למנוחה ולנחלה היא אשר מאפיינת את תפיסת האלוהות של הזרם המרכזי ביהדות בתקופת המשנה , זרם שבחר בה מתוך כמה תפיסות אל אפשריות המצויות במקרא . זרמים אחרים ביהדות , לרבות חלק מהתנאים ( לא כל שכן זרמים יהודיים מאוחרים יותר אשר חלקם היו אבן יסוד בהתפתחות הנצרות , ( העדיפו את רעיון המוחלטות . דומה כי קיים קשר בין הרעיון האחרון לבין הכמיהה למוחלטות שהתפתחה בפילוסופיה היוונית , והחיבור ביניהם עומד בבסיס הרעיון המרכזי של התרבות המערבית – חיפוש אחר ה'אמתש , אמת שהיא מוחלטת .
|
|